פרופ' בת-שבע חדד
טלפון: 04-8249387
פנימי: (53387)
משרד: 522, בניין חינוך מדעים
שעות קבלה: יום ד', 09:00-10:00, בתיאום מראש
אודות
פרופ’ בת־שבע חדד חוקרת התפתחות קוגניטיבית, עיבוד תפיסתי ואוטיזם, חברת סגל בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ועמיתת מחקר במרכז אדמונד י' ספרא למדעי המוח. היא עומדת בראש המעבדה להתפתחות קוגניטיבית ובראש מרכז SPARC – מרכז מחקר וקהילה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, המשלב מחקר בסיסי עם התערבויות יישומיות ופעילות קהילתית רחבה.
חדד סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה (בהצטיינות יתרה) באוניברסיטת בר־אילן, תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית ותואר שלישי בהתפתחות קוגניטיבית (בהצטיינות יתרה) באוניברסיטת חיפה. לאחר מכן השלימה פוסט-דוקטורט במעבדתה של פרופ’ דפנה מאור במקמאסטר, קנדה, ופוסט-דוקטורט נוסף באוניברסיטת בן־גוריון.
מחקריה עוסקים בתהליכי עיבוד חושי, עיצוב המוח על ידי ניסיון, פלסטיות התפתחותית, ותפיסה חברתית. עבודתה תרמה להבנה חדשה של מנגנוני עיבוד חושי באוטיזם, כולל הפרות בחוק ובר, התמחויות תפיסתיות מופחתות, שימוש בלתי-אופטימלי בפריוריים, וקשיים ייחודיים בזיהוי פנים. היא פרסמה עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים כגון eLife, Psychological Science, Developmental Science, Journal of Experimental Psychology, ו–Autism Research.
חדד כיהנה כחברת ועד מנהל במספר גופים באוניברסיטת חיפה, כיו"ר ועדות מדעיות בכנסים לאומיים, כסוקרת עבור כתבי עת מובילים וכחברה בוועדות שיפוט של ISF, BSF ו-NSF. היא זכתה במלגות ופרסים יוקרתיים, ביניהם מלגת אלון, מלגת ג'יימס מקדונל, ותמיכה רחבה בפתיחת מרכז SPARC.
בנוסף למחקריה, חדד מובילה יוזמות חינוכיות וקהילתיות המשלבות ילדים ובוגרים על הספקטרום במחקר מדעי, בפעילויות חינוכיות ובמיזמים קהילתיים חדשניים, כחלק מחזונה לחבר בין אקדמיה, קליניקה וקהילה.
תחומי מחקר
עבודתי מתמקדת בהבנת האופן בו מנגנוני התפתחות מניעים שינויים בתהליכים קוגניטיביים וכיצד שינויים אלה מתעדכנים ומשתפרים על ידי ניסיון, הן אצל ילדים בעלי התפתחות תקינה והן בקרב אלה המאובחנים עם הפרעות נוירו-התפתחותיות. מעבדתי עושה שימוש בכלי פסיכופיזיקליים כדי לחשוף את המנגנונים העומדים בבסיס ההתפתחות התפיסתית ואת אלו המתבררים כגורמים משמעותיים למאפיינים הבסיסיים של אוטיזם. עבודת המחקר שלנו כוללת בדיקת מגוון תפקודים תפיסתיים בסיסיים כדוגמת התהליכים המעורבים ברישום סנסורי תפיסתי של גירויים פשוטים, ואלו המעורבים בעיבוד גבוה יותר כדוגמת זיהוי פנים ומתן פרשנויות לסצנות חזותיות מורכבות. המעבדה עושה שימוש בכלים חדישים לפיתוח כלי אבחון אובייקטיביים מתקדמים ואפיון טוב יותר של הפרופיל החושי, התפיסתי והקליני של הילד המאובחן. מאמצים אלה מרוכזים בגילאי הגיל הרך כדי להסיק על המנגנון הבסיסי של הלקות בטרם מעורב פיצוי, ובכך אף לאפשר זיהוי תהליכים המגבירים פלסטיות לשיפור התפקוד.
פרסומים
Sensory Perception in Autism – Annual Review of Vision Science (2022)
סקירת עומק רחבה שמסכמת את הידע העדכני ביותר על מנגנוני תפיסה באוטיזם, ומציעה מסגרת תיאורטית חדשה לתחום.
🔗 https://doi.org/10.1146/annurev-vision-111720-094353
Atypical Basic Psychophysics in Autism – eLife (2019)
מאמר המדגים שינויים בחוק ובר באוטיזם, ומציע בסיס לחקר מנגנוני עיבוד חושי שונים מהרגיל.
🔗 https://doi.org/10.7554/eLife.43616
Reduced Perceptual Specialization in ASD: Other-Race Effect – JEP: General (2019)
מחקר שהדגים ירידה בהתמחות לתווי פנים באוטיזם, כולל היעדר אפקט "פני הגזע האחר".
🔗 https://doi.org/10.1037/xge0000570
Weaker Face Recognition in Adults with Autism – Autism Research (2023)
מחקר המראה שהקושי בזיהוי פנים אצל אוטיסטים נובע משינויים בתהליכים בסיסיים של עיבוד חזותי.
🔗 https://doi.org/10.1002/aur.2933
Non-Adaptive Weighting of Priors and Sensory Reliability – Autism (2022)
מאמר שמראה כי אוטיסטים אינם משנים בגמישות מספקת את המשקל שהם נותנים לידע קודם למהימנות המידע החושי המגיע לחושים שלהם. 🔗 https://doi.org/10.1177/13623613221107331
Development and Plasticity of Visual Contour Integration – Developmental Science / JEP Child (2010–2017)
סדרת מאמרים המתארת את התפתחות יכולות אינטגרציה חזותיות בילדים, כולל נתוני ייחודיים מילדים לאחר עיוורון מולד.
🔗 https://doi.org/10.1111/j.1467-7687.2010.01037.x
🔗 https://doi.org/10.1016/j.jecp.2009.12.004
Face Perceptual Narrowing Across Development – JEP: General / JEP: Child / Autism Research (2023–2025)
סדרת מחקרים שמציעה מודל חדש להתמחות פנים — כולל עדויות להיצרות תפיסתית מתמשכת בילדות ופרופיל שונה באוטיזם ובפרוסופגנוזיה.
🔗 https://doi.org/10.1037/xge0001431
🔗 https://doi.org/10.1016/j.jecp.2023.105799
National Autism Database of Israel – Journal of Molecular Neuroscience (2020)
תיאור המאגר הלאומי לאוטיזם בישראל, משאב עולמי ייחודי למחקר גורמי סיכון, ביומרקרים ושיטות טיפול.
🔗 https://doi.org/10.1007/s12031-020-01637-z
השכלה
רקע אקדמי
חדד סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה (בהצטיינות יתרה) באוניברסיטת בר־אילן, תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית ותואר שלישי בהתפתחות קוגניטיבית (בהצטיינות יתרה) באוניברסיטת חיפה. לאחר מכן השלימה פוסט-דוקטורט במעבדתה של פרופ’ דפנה מאור במקמאסטר, קנדה, ופוסט-דוקטורט נוסף באוניברסיטת בן־גוריון.