מאמר חדש: השפעת רגשות על תפיסת גודל ומשך של גירויים מאיימים

מאמר חדש של פרופ’ בת-שבע חדד מהמחלקה לחינוך מיוחד והדוקטורנטית טל שלו. פורסם לאחרונה בכתב העת Attention, Perception, & Psychophysics, המאמר עוסק בקשר שבין רגש ותפיסה חזותית, ובוחן כיצד רגשות שליליים הקשורים לגירוי מאיים משפיעים על הערכת מאפיינים בסיסיים כגון משך הופעת הגירוי וכן גודלו הפיזי.

במחקר נערכו שני ניסויים:

בניסוי הראשון המשתתפים נחשפו לגירויים מאיימים (עכבישים) ולגירויים ניטרליים (דיסקים דו־ממדיים ופרפרים), והתבקשו לשחזר את משך הופעתם.
בניסוי השני נבדקה תפיסת הגודל של אותם הגירויים, והמשתתפים התבקשו לשחזר את גודלו הפיזי של הגירוי.
הערכת השונות התפיסתית בין גירויים מאיימים לכאלו שאינם מאיימים נעשתה על ידי בחינת שני מדדים: רגישות תפיסתית והטיה תפיסתית. הערכת הרגישות התפיסתית בוצעה באמצעות חישוב סטיות תקן של שחזורי המשתתפים – כך שסטיית תקן גבוהה יותר פירושה רגישות תפיסתית נמוכה יותר. הערכת מידת ההטיה התפיסתית של כל משתתף נעשתה באמצעות מדידת "רגרסיה לממוצע", לפיה בהערכת פרמטרים שונים (כגון גודל או משך) הנטייה התפיסתית היא להתכנס לערך הממוצע של כלל הגירויים. עיצוב המחקר אפשר בחינה שיטתית של השפעת הערך הרגשי על תפיסת משך וגודל של גירויים בעלי ערכיות שונה, הן במונחי דיוק והן מבחינת עוצמת ההטיות התפיסתיות.

ממצאי המחקר הראו כי עבור גירויים מאיימים הרגישות התפיסתית פחתה בהשוואה לגירויים ניטרליים, במיוחד באובייקטים הגדולים/הממושכים יותר. לצד זאת נמצאה הטיה כללית לכיוון הממוצע, אך עוצמת ההטיה פחתה ברמות גבוהות של הגירויים: כלומר, גם כאשר הרגישות להעריך את גודלו או משכו של הגירוי ירדה, הערכות החסר של גירויים מאיימים היו מתונות יותר. ממצא זה מצביע על מנגנון תפיסתי אפשרי שמטרתו לשמר דיוק גבוה יותר בזיהוי גירויים בעלי פוטנציאל איום.

לקריאה >>