מאמר חדש!

מאמר סקירה שפורסם לאחרונה על ידי דר' עדי שכטר, פרופ' דוד שר, דר' יסמין שלהוב-אווד, דר' רווית כהן-מימרן, ופרופ' מיכל שני (2026), עוסק בהגדרה המעודכנת של דיסלקציה שפורסמה בשנת 2025 על ידי ארגון הדיסלקציה הבינלאומי (IDA). המאמר בוחן את ההגדרה המוצעת באופן מדיד ואמפירי, תוך הישענות על סדרת מחקרים המבוססים על תאוריה של פרופ' מיכל שני, לפיה יש להבחין בין תתי־קבוצות של דיסלקציה על בסיס מדדים של דיוק וקצב הקריאה.

המאמר מציג גוף ידע אמפירי התפתחותי, הכולל מחקרים רחבי היקף בעברית ובערבית, הן מחקרי חתך במדגמים מייצגים של תלמידים בכיתות שונות (ב', ד' ו־ו'), הן מחקרי אורך מגיל הגן ועד כיתה א', והן בקרב סטודנטים באוניברסיטה המאובחנים עם דיסלקציה. הסתכלות רחבה זו אפשרה בחינת קיומן של תתי הקבוצות ומקורות הקושי בשלבים השונים של התפתחות הקריאה, לצד הערכת יציבות הממצאים לאורך ההתפתחות.

ממצאי המחקרים מצביעים על קיומן של תתי-קבוצות מובחנות של דיסלקציה: לקות בדיוק, לקות במהירות, וליקוי משולב. תתי־קבוצות אלו מאופיינות בפרופילים קוגניטיביים־לשוניים שונים. באופן ספציפי, לקות בדיוק קשורה לקשיים פונולוגיים ומורפולוגיים, בעוד שלקות במהירות מאופיינת בפגיעה ייחודית בשיום מהיר .(RAN) לבסוף, הממצאים מדגישים כי ניתן לזהות פרופילים קוגניטיביים שונים עוד בגיל הגן, טרם הרכישה הפורמלית של הקריאה, וכי הם מנבאים את סוג הקושי שיתפתח בהמשך.

המחקר תומך בגישה הרואה בדיסלקציה תופעה הטרוגנית. בהתאם לכך, הוא קורא לאבחון דיפרנציאלי המבחין בין קשיים בדיוק לבין קשיים בקצב. הבחנה זו, טוענים החוקרים, מאפשרת התאמה מדויקת יותר של המענה הטיפולי: התערבויות המתמקדות ברכיבים לשוניים עבור ליקויי הדיוק, לעומת התערבויות המכוונות לשיפור השיום עבור ליקויי הקצב. Shechter, A., Share, D. L., Shalhoub-Awwad, Y., Cohen-Mimran, R., & Shany, M. (2026). Operationalization, validation, and universalization of the 2025 IDA definition of dyslexia. Reading and Writing, 1-26.‏ 10796-3

לקריאת המאמר >>