מחקר אורך חדש, שנערך על ידי ד״ר מור קלייניקוב ופרופ׳ דנה לסרי מהאוניברסיטה העברית, ד״ר ג׳וי בנטוב ופרופ׳ נוגה כהן מאוניברסיטת חיפה, ופרופ׳ ראומה גדסי־פולק מאוניברסיטת בר־אילן., אשר פורסם בכתב העת Journal of Marriage and Family, בחן את ההשפעה המתמשכת של המלחמה הנוכחית על הורים בישראל. המחקר כלל 261 הורים ועקב אחריהם בשתי נקודות זמן: חודש אחד ושבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה.
המטרה המרכזית היא להבין האם וכיצד אסטרטגיות שונות של ויסות רגשי בזמן מלחמה מנבאות את הרמות העתידיות של מצוקה פסיכולוגית ושחיקה הורית.
הממצאים מראים כי בעוד שרמות המצוקה הפסיכולוגית הכללית של ההורים ירדו באופן מובהק לאורך זמן, רמות השחיקה ההורית נותרו יציבות וגבוהות גם שבעה חודשים אחרי המלחמה.
עוד נמצא כי שימוש באסטרטגיה של הערכה מחדש (Reappraisal) בתחילת המלחמה ניבא ירידה בשחיקה ההורית בשלבים מאוחרים יותר, כך שהערכה מחדש עשויה לשמש כגורם מגן מפני שחיקה ממושכת.
מנגד, נטייה לרומינציה, המתאפיינת במעגלים חזרתיים של דאגה, ניבאה ירידה מופחתת במצוקה הפסיכולוגית (כלומר קושי בהתאוששות רגשית).
המחקר מדגיש כי במצבי דחק מתמשכים של מלחמה, חלוף הזמן כשלעצמו אינו מספיק, וישנה חשיבות קריטית לחיזוק אסטרטגיות ויסות רגשי מותאמות כדי להגן על חוסנם של הורים.

קישור למאמר >>