חדשות המחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך

ד׳׳ר לטם פרי-חזן השתתפה בדיון ועדת החינוך של הכנסת

ד"ר לטם פרי-חזן מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך השתתפה בדיון ועדת החינוך של הכנסת ביום 19.10.2010 בנושא "התמודדות ואתגרים עם ההגבלות במוסדות החינוך החרדיים" והציגה את מחקרה בנושא ציות בתי ספר חרדיים לצווי הקורונה. המחקר, שנערך בשיתוף ד"ר נטע ברק-קורן מהאוניברסיטה העברית, התבסס על נתונים שנאספו בגל הראשון של הקורונה ובחן תפיסות של מנהלי בתי ספר חרדיים לבנים לגבי יחסי הגומלין בין משפט, מדע ונורמות דתיות. מסקנות המחקר סוקרו גם בתחילת החודש וגם השבוע בעיתון הארץ נוכח הדיווחים הרבים על בתי ספר חרדיים שנפתחו בניגוד להנחיות.

דיווח על מחקרה של ד׳׳ר לטם פרי-חזן בעיתון ׳׳הארץ׳׳

כתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" דיווחה על מחקרה של ד"ר לטם פרי-חזן  שבחן את ציות בתי הספר החרדיים לצווי הסגירה בגל הראשון של הקורונה. המחקר, שנערך בשיתוף עם ד"ר נטע ברק-קורן מהאוניברסיטה העברית, מראה כי המדינה לא אכפה את צווי הסגירה. המסקנה המרכזית שעלתה מהמחקר היא כי תהליך הסוציאליזציה המשפטית הוא דו־כיווני: המנהיגים הפוליטיים של החברה החרדית לימדו – שוב – את המדינה כי החרדים אינם כפופים לנורמות החלות על כלל האזרחים, ואילו המדינה לימדה את החרדים כי היא מוכנה לכופף עבורם את החוקים, אפילו כשמדובר בהגנה על חיי אדם. מהראיונות עם המנהלים שצייתו לצווי הסגירה עלו תפיסות מורכבות באשר למערכות היחסים בין משפט, מדע ודת ורבים מהם הביעו ביקורת על הרבנים.

את הכתבה ניתן לקרוא באתר עיתון "הארץ" וכן בקובץ המצ"ב.

ד׳׳ר שירי לביא התראיינה בתקשורת בנושא פתיחת שנת הלימודים בעולם בצל משבר הקורונה

לקראת פתיחת שנת הלימודים, ד"ר שירי לביא מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך (המגמה לניהול מערכות חינוך) התראיינה במספר כלי תקשורת:

לחץ כאן להאזנה לראיון (בחלון חדש) בתכנית הבוקר של קלמן ליברמן ברשת ב', בנושא פתיחת שנת הלימודים בעולם בצל משבר הקורונה. על הפתרונות, המשמעויות, השונות – והדמיון בין מדינות.

לחץ כאן לצפיה בראיון ב-Ynet (בחלון חדש) בנושא החזרה ללימודים בעולם – בדגש על דנמרק, אוסטרליה וארה"ב.

כריכת הספר ״תנזים״ספר חדש, ימי התנזים״ימי התנזים״, של ד״ר אימן אגבאריה יצא לאור בהוצאת ״מכתוב״ של מכון ון ליר בירושלים. הספר הוא מחזה ויצא לאור בגרסה דו-לשונית: עברית וערבית. יש לציין  כי מחזה זה הופק ויוצג בתיאטרון יפו בת״א בהשתתפות השחקנים מכרם ח׳ורי (חתן פרס ישראל), יוסף אבו ורדה, וראודה סולימאן.

קישור על המחזה בתיאטרון ועל מועדי המופעים בחודש הקרוב (בחלון חדש)

על המחזה

כל אירועי המחזה מתרחשים בלילה אחד, שבו נפגשים שלושה חברים במרפסת של בית: יונס, שחזר זה עתה מחו"ל לאחר היעדרות ממושכת; מוסא, המועמד לראשות המועצה המקומית; ורג'אא', אישה דתייה המנהלת עסק לחלפנות כספים. המשותף לשלושתם שהם כולם חברים מייסדים של ארגון פוליטי (תנזים) שהיה פעיל בימי נעוריהם. השלושה נפגשים כדי להעלות זיכרונות מתוקים מהעבר וכדי לפרק את מה שנותר מהם, ואולי גם מאיתנו. בפגישה עולים וצפים קשרים ורגשות של אהבה, שנאה, תאוות בצע, קנאה, אגואיזם והרס עצמי באופן ברור ומאיים. ברקע מתגלה החברה הפלסטינית כשברירית ובלתי מוכנה לכל "נַכְּבַּה" חדשה מכל סוג כלשהו. האם אנחנו מוכנים לכך?

ימי התנזים הוא מחזה על פרשות דרכים בעולמות הפוליטיקה, הפשע והכסף בחברה הפלסטינית בישראל. המחזה בוחן באומץ כיצד הפכה חברה זו מאדמה פורייה של תנועות פוליטיות בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה לחממה של פשע מאורגן ושחיתות פוליטית וכלכלית בימינו אלה.

ד׳׳ר שירי לביא בראיון למגזין הגרמני הנפוץ De Zeit, בנושא רווחה נפשית וחוסן בתקופת משבר הקורונה

לאחרונה פורסם ראיון עומק עם ד"ר שירי לביא, מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, למגזין הגרמני הנפוץ De Zeit, בנושא רווחה נפשית וחוסן בתקופת משבר הקורונה. לביא, כאחת העורכות השותפות של כתב העת Journal of Happiness Studies, דיברה על הצורך בהכרה בקושי ובאתגרים שהתקופה מביאה איתה, אך גם סיפקה תובנות מתחום הפסיכולוגיה החיובית, שהצביעו על חשיבות תחושת המשמעות והקשרים עם אנשים אחרים בתקופה הנוכחית, ועל הדרכים בהן המשבר עשוי לתרום לחיזוקן.

לקריאת המאמר לחץ כאן (בחלון חדש)

עדן טל-וייבל, דוקטורנטית בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, בטור דעה בגלובס על מעמד המורים

בכתבה, טוענת עדן טל-וייבל, דוקטורנטית במגמה לניהול מערכות חינוך, כי מעמדם הנמוך של המורים הישראליים מצביע על הצורך במיתוג מחדש של מקצוע ההוראה בישראל. עם התחלת החופש הגדול, שנכרכו בו מאבקים מתוקשרים של ארגוני המורים עם משרד החינוך, האוצר והציבור, נראה כי מעמד המורים החברתי והמקצועי בישראל נמוך מתמיד. אולם, הפגיעה המתמשכת במעמד המורים מתרחשת לא רק על ידי גורמים חיצוניים, כמו למשל שיח ציבורי ותקשורתי מחליש, אלא גם על ידי המורים עצמם, בשיח דיכוטומי ומתקרבן.
לפיכך, יש למתג מחדש את מקצוע ההוראה, ולהוציא אותו משיח מעומלן ולא רלוונטי שמעורר בוז בציבור. מיתוג נכון שיוצר בקרב מורים גאוות יחידה חשוב לא פחות מתנאי עבודה ולכך קהילת המורים בישראל צריכה לחתור.

לקריאת הכתבה במלואה לחץ כאן (בחלון חדש)

ד׳׳ר איימן אגבאריה זכה במענק מחקר של מכון וולטר ליבך לחינוך לדו-קיום יהודי-ערבי

ברכות חמות לד׳׳ר איימן אגבאריה, מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, לרגל זכייתו במענק מחקר של מכון וולטר ליבך לחינוך לדו-קיום יהודי-ערבי.
מאחלים לך עבודה פורייה עם תובנות מרתקות וחשובות.

ד׳׳ר שירי לביא בראיונות בנושא החזרה ללימודים בדנמרק בהשוואה לתהליך בישראל

ד"ר שירי לביא, מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, הנמצאת בימים אלה בדנמרק, התראיינה בחדשות 12, בתוכנית של אמנון לוי ברשת 13, ברדיו חיפה, וביומן החוץ בכאן רשת ב' בנושא החזרה ללימודים בדנמרק בהשוואה לתהליך בישראל. ד"ר לביא סיפרה בין היתר על אסטרטגיות החזרה ללימודים בדנמרק, כמו גם על האתגרים וההזדמנויות שהמצב הנוכחי מציע- בשתי המדינות.

דרוש מעבר מהתקרבנות למקצועיות

ד׳׳ר לטם פרי-חזן ופרופ׳ אריה קיזל במאמר דיעה באתר גלובס לגבי למידה מרחוק ומעמד המורים.

לקריאת המאמר לחץ כאן (בחלון חדש)

כריכת הספר ״חובות אבודים״הפקולטה לחינוך מברכת את ד״ר אימן אגבאריה, מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, לרגל צאת ספרו ״חובות אבודים״.lost debts

שירתו של אימן כאמל אגבאריה, משקפת בספרו חובות אבודים קול אישי, המצייר עולם שפועל לפי חוקים פנימיים משלו, ומתמיד לשלב בין ריאליזם ופנטזיה. השירים בספר זה נובעים מהמציאות היומיומית של החיים בחברה הערבית בישראל, וגולשים למרחבים תרבותיים רחבים יותר ואוניברסאליים בהרבה.

אין זו שירת מחאה, הוודאות הבולטת בשירים היא היות האדם אדם, שאינו ממיר תרבות בתרבות, אלא מכיל את המציאות על מגוון פניה וניגודיה.
דווקא מתוך הקונפליקט, בוחר אימן ליצור שילוב של קשב אינטימי בין האדם לבין עצמו ובין האדם וסביבתו.

זוהי שירה נקייה מהתייפייפות לשונית וחודרת ללב דווקא מתוך פשטות האמירה, ההומור העצמי, והחיבור למקורות.

לאתר ההוצאה לאור (בחלון חדש)

מחקרה של ד״ר לטם פרי-חזן בנושא שיטת המימון לחינוך דתי בישראל צוטט בהרחבה ב׳כלכליסט׳

ד"ר לטם פרי-חזן, מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, פרסמה לאחרונה מחקר המשווה את שיטת המימון לחינוך דתי בישראל לזו הנהוגה בשלושה ריכוזים חרדיים גדולים אחרים: ארצות הברית, אנגליה ובלגיה. כאמור, בארצות הברית הדרך להגביל חינוך ללא ליבה היא בכך שאין כמעט מימון לחינוך פרטי. בחלק מהמדינות בארצות הברית נהוג לדרוש כתנאי לרישיון לבית הספר פיקוח על תוכני הלימוד ויש דרישות ליבה, למרות שאין מימון. החוק במדינת ניו יורק, שבה הריכוז החרדי הגדול ביותר, קובע כי על תוכנית הלימודים בבתי הספר הפרטיים להיות דומה באופן מהותי לתוכנית הלימודים המחייבת.

מחקר זה צוטט בהרחבה בכתבה באתר ׳כלכליסט׳.

קישור לכתבה ב׳כלכליסט׳ (בחלון חדש)