חדשות המחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך

פרופ׳ תמר כתריאל זכתה באות מפעל החיים של האגודה הישראלית לאנתרופולוגיה

הפקולטה לחינוך מברכת את פרופ' תמר כתריאל (אמריטה), מהמחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך, לרגל זכייתה באות מפעל החיים של האגודה הישראלית לאנתרופולוגיה, בהוקרה על תרומתה הענפה למחקר האנתרופולוגי.

תמר כתריאל

בהודעת הזכייה נכתב כך:

האגודה האנתרופולוגית הישראלית מתכבדת להעניק אות מפעל חיים לפרופ' תמר כתריאל בהוקרה על תרומתה הענפה למחקר האנתרופולוגי בישראל לאורך השנים. טקס הענקת האות יתקיים במסגרת מליאת הפתיחה החגיגית בכנס ה-50 של האגודה האנתרופולוגית.
"את הקול הייחודי של תמר כתריאל באנתרופולוגיה הישראלית אי אפשר להחמיץ. כתריאל "היגרה" בסוף שנות ה70 לתוך האנתרופולוגיה והפכה בה לבת בית ולמסמנת דרך של ממש. למרות התאזרחותה במרחב האנתרופולוגי, המשיכה תמר להחזיק באזרחויות כפולות ומרובות, בחינוך ובתקשורת למשל, ולימדה אותנו שיעור חשוב על המגבלות של הבחנות דיסציפלינאריות ומוסדיות. מעל ארבעה עשורים תמר מרחיבה ומעמיקה את הגומחה של האנתרופולוגיה, מעשירה במגוון של הקשרים אמפיריים את מלאכת ניתוח התרבות, ומעמידה בטבורה את חקר התקשורת, השפה והשיח. בניתוחים מקוריים ומבריקים, ובמוטת כנפיים מעוררת השראה, תמר כתריאל לוכדת רגעים, מצבים וביטויים לשוניים המעצבים את החברה הישראלית כחברה מדברת. לעבודות של תמר יש מקום של כבוד בקרוב וברחוק, החל בקורסי מבוא לאנתרופולוגיה וכלה בבמות בינלאומיות יוקרתיות. בכולן אפשר למצוא את טביעת האצבע הסגולית שלה: יושרה אינטלקטואלית נדירה ומעוף מחשבתי."

ועדת הפרס: ד"ר מיכל קרבאל-טוב, פרופ' תמר אלאור וחברות הוועד המנהל של האגודה האנתרופולוגית הישראלית.

מפגש עם חוקרי חינוך מ-University College of Northern Denmark

בשבוע שעבר קיימו תלמידי התכנית לניהול מערכות חינוך מפגש עם חוקרי חינוך מ- University College of Northern Denmark, בהובלת ד"ר שירי לביא וד"ר צפריר גולדברג.

החוקרים Dr. Maren Lytje, Dr. Thomas Stentz Mortensen, Dr. Soren Pjengaard הציגו פרספקטיבות שונות על החינוך בדנמרק, וענו על מגוון שאלות בנושאי מדיניות, פדגוגיה, מבנה המערכת ועוד.

תכנית לימודים לתואר שני (MA) בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך - מסלול לצוערים בחינוך הבלתי פורמלי בשלטון המקומי

‘רוטשילד- צוערים לחינוך בלתי פורמלי’ היא תכנית ייחודית מטעם משרד החינוך, מינהל חברה ונוער וארגון שותפויות רוטשילד, הפועלת לשיפור החינוך בישראל על ידי טיפוח והכשרת קבוצת מנהיגות לניהול מקצועי וחיזוק ההון האנושי במערכות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

התכנית מיועדת לצעירים וצעירות מוכשרים ובעלי מוטיבציה, המבקשים לשלב מצוינות אקדמית ומצוינות חברתית על מנת להביא לשיפור החינוך בפריפריה החברתית והגיאוגרפית במדינת ישראל ובכך להוביל להקטנת פערים חברתיים בין הפריפריה למרכז ובין ציבורים שונים בחברה הישראלית.

מטרת לימודי התואר השני במסלול לצוערים בחינוך הבלתי פורמלי במחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך היא להכשיר בוגרים שיובילו את העשייה החינוכית בניהול החינוך הבלתי פורמלי ברשויות המקומיות. תכנית הלימודים מורכבת מתחומים מגוונים ובהם חינוך בלתי פורמלי, מדיניות, מנהיגות, סוגיות חברתיות בחינוך ולימודי נעורים. בנוסף לבסיס התיאורטי, הסטודנטים רוכשים כישורים ומיומנויות ניהוליות.

תכנית ההכשרה אורכת שנתיים במהלכה לומדים הצוערים תואר שני באוניברסיטת חיפה ובמקביל לוקחים חלק בתכנית הכשרה. בתום תקופת ההכשרה מחויבים הבוגרים לעבודה במשרות מפתח בשלטון המקומי למשך ארבע שנים.

קישור לאתר התכנית (בחלון חדש)

ד״ר אימן אגבאריה נבחר לתכנית עמיתים באוניברסיטת אוקספורד

הפקולטה לחינוך מברכת את ד״ר אימן אגבאריה, מהמחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך, לרגל בחירתו לתכנית עמיתים באוניברסיטת אוקספורד היוקרתית:

MASSADA VISITING FELLOWSHIPS PROGRAMME WORCESTER COLLEGE, UNIVERSITY OF OXFORD

ד״ר אגבאריה יחד עם פרופ׳ מוטי גולני מאוניברסיטת תל-אביב ישמשו עמיתים בתכנית ויכתבו במסגרת שהותם עבודה מחקרית משותפת:

ד"ר איימן אגברייה:

Facing the Roaring Lion of Tel Hai and the Remains of the Uprooted Village of Ma’alul:  Arab and Jewish education leaders discussing the boundaries and ethics of commemoration.

מאמר דעה של ד״ר לטם פרי-חזן בדה מרקר

במאמר דעה שפורסם באתר דה-מרקר טוענים ד״ר לטם פרי-חזן, מהמחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך, ועו״ד הרן רייכמן, שתוכניתו החדשה של האוצר תחת אביגדור ליברמן מעדיפה לתקצב מוסדות חרדיים פרטיים תמורת לימודי ליבה במקום לקדם את החינוך הממלכתי החרדי (ממ"ח).

כמו כן, נטען שההיסטוריה מלמדת כי קל לתמרן את תוצאות מבחני ההישגים במקצועות הליבה הנדרשים, ולעקוף את הפיקוח. התוכנית גם מנציחה קיפוח והדרת מזרחים בחינוך החרדי.

lotem-perry-hazan

פרופ׳ אנית סומך זכתה בשיתוף עם בת אל אוחיון במאמר המצטיין לשנת 2021 בכתב העת Journal of Educational Administration

הפקולטה לחינוך מברכת את פרופ׳ אנית סומך, מהמחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך, על זכייתה בשיתוף עם בוגרת התכנית לניהול מערכות חינוך, בת אל אוחיון, במאמר המצטיין לשנת 2021 בכתב העת Journal of Educational Administration

Congratulations!

Your article The trickle-down effect of OCB in schools: The link between leader OCB and team OCB, in the journal Journal of Educational Administration, has won an award for Outstanding Paper in the 2021 Emerald Literati Awards.

חשוב!

ד״ר אג׳באריה וד״ר פרי-חזן זכו במענק הזנק מחממת חיפה לחקר דתות

הפקולטה לחינוך מברכת את ד״ר אימן אג׳באריה ואת ד״ר לטם פרי-חזן, מהמחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך, על זכייתם במענק הזנק לשנת תשפ״ב מטעם חממת חיפה לחקר דתות.

מחקרו של ד״ר אימן אג׳באריה, מהמחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך, עוסק בצומת שבין חינוך אסלאמי לחינוך לאזרחות: האפשרויות החינוכיות בהגות של מחמד ארכון, עבד אלכרים סרוש וטארק רמדאן.

מחקרה של ד״ר לטם פרי-חזן, מהמחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך, עוסק בתחרות בהליכי הקבלה לישיבות הקטנות החרדיות.

ד״ר לטם פרי-חזן זכתה במענק ליצירת רשת מחקר בין-לאומית של חינוך לזכויות ילדים

הפקולטה לחינוך מברכת את ד״ר לטם פרי-חזן מהמחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך על זכייתה במענק ליצירת רשת מחקר בין-לאומית של חינוך לזכויות ילדים, מטעם ה-Swedish Research Council.

שם המחקר: Human rights education for children and young people: An international research network.

המחקר הוא בשותפות עם 4 חוקרות משבדיה, אוסטרליה, שוויץ ופולין.

אנחנו מאחלים ללטם הצלחה רבה בעשייה המחקרית בנושא כה חשוב!

חלון לדוקטורט – הכשרה למחקר מקדים לקראת לימודי דוקטורט

ריכוז אקדמי: חברי הועדה המחלקתית לתארים מתקדמים וראש החוג

מרכזת ההכשרה: דוקטור ואלרי איסק visaak@poli.haifa.ac.il

לפרטים ופניות: גברת מירי טאטי mtaty@univ.haifa.ac.il    טלפון: 04-8249067

חזון ההכשרה

מטרת ההכשרה הינה להכשיר קבוצת מנהיגות חינוכית מובילה ולחזק את מגמת האקדמיזציה של אנשי חינוך בכירים* במערכת החינוך הפורמאלית והבלתי-פורמאלית בישראל (בתי-ספר, פנימיות, מנהל חברה ונוער, עמותות חינוכיות, מתנ"סים וכדומה). ההכשרה מיועדת לסטודנטים ואנשי חינוך בכירים אשר סיימו את לימודיהם בתואר השני ללא תזה ומעוניינים לכתוב תזה לקראת המשך לימודי הדוקטורט במחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך. הלימודים במסגרת ההכשרה יפתחו בקרב הסטודנטים יכולות מחקריות מתקדמות וכן יתרמו לפיתוח מיומנותם בתחומים שונים כגון גיבוש חזון חינוכי, חשיבה ביקורתית וכן תכנון, ניהול והערכת שינויים. בשונה מהמסלול המחקר המקדים הרגיל המתבסס על התקשרות למנחה ולימודים כיחידים, ייחודיות ההכשרה המוצעת  – "חלון לדוקטורט" הכשרה למחקר מקדים – הנה במסגרת קבוצה אשר תפעל כקהילה לומדת.

*נשקול קבלת בעלי רקע לא חינוכי המתעתדים להשתלב בתחום של מנהיגות חינוכית.

שלבי ההכשרה (ראו נספח 1)

ההכשרה "חלון לדוקטורט" מונחית לפי העקרונות הבאים:

  • שלב א': לאחר קבלת המועמדים, נציע סיוע בהתאמה אישית אל מנחה פוטנציאלי מתוך חברי הסגל במחלקה. הסיוע כולל מפגש היכרות בו יוצגו תחומי המחקר של כל המרצים במחלקה. כמו כן, תיבדק התאמה על-פי הצהרת כוונות מחקר ראשונית וראיונות עם המועמדים. הסטודנטים יתבקשו לציין שלוש עדיפויות של נושאי מחקר וזאת על מנת לוודא התאמה בין מנחה וסטודנט. לאחר התאמה ראשונית, הסטודנטים ישתתפו בקורס המועבר על-ידי המנחה המיועד. יש לציין כי הקבלה להנחיה אצל מנחה מסוים מותנית בהישגים האקדמיים של הסטודנטים ושיקול הדעת של המנחים. במקרים מיוחדים תבחן האפשרות לעבור מנחה.
  • שלב ב': לימוד במסגרת קבוצתית – לסטודנטים תינתן הכשרה עיונית ומתודולוגית מגוונת ולמידה של מיומנויות אקדמיות בליווי קבוצתי על-ידי אנשי סגל אקדמי. במסגרת זו, הסטודנטים ילמדו שני קורסי בסיס – מתודולוגיה (כמותנית או איכותנית) וכתיבה אקדמית. הלימודים יתקיימו בחופשת הקיץ בצורה מרוכזת (כלומר, לימודים מוגבלים בזמן ולא בפריסה על פני כל חודשי הקיץ).
  • שלב ג': עבודה עם המנחה לקראת הגשת הצעת המחקר של התזה לקראת תחילת השנה האקדמית וכתיבה של התזה במהלך שלושת הסמסטרים של ההכשרה.

ההשתתפות בהכשרה היא תנאי להמשך לימודי במסלול הדוקטורט. עם זאת, חשוב לציין כי במהלך ההכשרה הסטודנטים עדיין אינם תלמידי דוקטורט. בדומה לסטודנטים הכותבים תזה במסגרת המסלול המחקרי הרגיל של החוג, גם סטודנטים הכותבים תזה במסגרת ההכשרה למחקר מקדים צריכים לעמוד בתנאי הקבלה ללימודי דוקטורט במחלקה ולהיות כפופים לתקנון הרשות ללימודי מתקדמים של האוניברסיטה.

הליך מיון והרשמה

המיון יתבצע בשלוש נקודות זמן:

  • נקודת מיון ראשונה: כניסה להכשרה – ההכשרה מיועדת לבוגרי תואר שני ללא תזה, עם עדיפות לבוגרי תואר בחינוך. על המועמדים להגיש למזכירות המחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך, קומה 4, חדר 433, בנין חינוך את החומר הבא, בעשרה העתקים מודפסים:
  1. קורות חיים
  2. גיליון ציונים מעודכן ואישורי זכאות (תואר ראשון ושני)
  3. ציון 86 לפחות בתואר השני
  4. המלצה אקדמית אחת (רצוי) והמלצה מקצועית
  5. תינתן עדיפות למועמדים השולטים בשפה האנגלית
  6. הצהרת תכניות מחקריות (עד עמוד)

רק מועמדים מתאימים יוזמנו לראיון. כמו כן, במידת הצורך יידרשו השלמות מעבר למכסה השעות בהכשרה (16 שש"ס).

מועד אחרון להרשמה להכשרה: 1/11/2020. החלטות תימסרנה עד 31/1/2021 

  •  נקודת מיון שנייה: לאחר סיום שמיעת הקורסים – נדרש ציון ממוצע שלא יפחת מ- 90 (ציון זה הינו תנאי מעבר לדוקטורט). כמו כן, בשלב זה המנחה המיועד ייתן משוב על הסטודנטים בהנחיתו.  תידרש הסכמה של המנחה להנחיה (וחתימתו ב"טופס אישור להנחיה")
  • נקודת מיון שלישית: הגשת הצעת המחקר עד 31/9/21 ואישורה.

 * מיון נוסף יתבצע בתום כתיבת התזה במסגרת תהליך הקבלה ללימודי דוקטורט.

לימודים במסגרת ההכשרה (16 שש"ס)

סמסטר ראשון (סמסטר ב')

קורס עם המנחה המיועד (4 שש"ס)

קורס ליבה – מתיאוריה לשדה ובחזרה (4 שש"ס)

ניהול פרויקטים (2 שש"ס)

סמסטר שני (סמסטר קיץ)

שיטות מחקר (כמותני או איכותני) (4 שש"ס)

כתיבה אקדמית לקראת כתיבת הצעת המחקר (2 שש"ס)

 סמסטר קיץ וסמסטר שלישי (ראשון בלוח השנה)

הכנת הצעת המחקר וביצועה.

המסגרת הארגונית של ההכשרה

גודל קבוצה: כ-10 סטודנטים לשנה. השאיפה היא ליצור קהילת לומדים ועבודת צוות בין הסטודנטים לבין עצמם ובין המנחים לבין הסטודנטים.

משך ההכשרה:

שלושה סמסטרים – התחלה בסמסטר ב' כולל סמסטר קיץ אחד.

שכר לימוד:

הרשמה למסלול המחקר המקדים הינה בסמסטר ב'. יש לציין כי הרשמה במועד זה מוזילה בהרבה את שכר הלימוד לו התחלנו בסמסטר קיץ בו אין הרשמה למחקר המקדים.

תחומי המחקר וההוראה המוצעים על ידי המרצים במחלקה (לפי סדר א' ב')

ד"ר אימן אגבאריה aagbaria@edu.haifa.ac.il – מתעניין במפגש בין דת, פוליטיקה ומדיניות חינוך. באופן מיוחד, הוא חוקר נושאים כמו חינוך אזרחי, חינוך דתי, חינוך פוליטי, חינוך צבאי, חינוך הגותי (קריאת טקסטים) על סוגיות של זהות וחינוך לשלום, פוליטיקה של הידע, חברה אזרחית בשדה החינוך, חינוך מיעוטים וניו-ליברליזם.

ד"ר דבורה גולדן deborahg@edu.haifa.ac.il – אנתרופולוגיה של החינוך, אנתרופולוגיה של הילדות, חינוך בגיל הרך, משפחה/הורות/אימהות בזיקה אל חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, הגירה, הגוף בתהליכי למידה, טקסים וטקסיות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, תפיסות תרבותיות של זמן/התפתחות/מעגל החיים.

ד"ר אורן גולן ongolan@gmail.com – חינוך בלתי פורמלי, נעורים, חינוך ומדיה, דת וניומדיה, סוציולוגיה של הידע, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה של האינטרנט והרשתות החברתיות, היבטים חברתיים-חינוכיים של החברה החרדית, חינוך גבוה.

ד"ר שירי לביא shirilavy@gmail.com – מערכות יחסים בארגוני חינוך – השלכותיהן והגורמים המשפיעים עליהן, ההשלכות של פיתוח חוזקות אופי והשימוש בהן בקרב מנהלים ומורים, תחושת המשמעות של אנשי חינוך והגורמים התורמים לפיתוחה, חקר המאפיינים והמבנים של ארגוני חינוך התומכים בהוראה ברת-קיימא של מיומנויות המאה ה-21.

פרופ' קלרה סבג csabbagh@edu.haifa.ac.il – סוציולוגיה של החינוך ואי-שוויון בחינוך, צדק חברתי/בארגונים; גלובליזציה וביטויו בחינוך הישראלי; מושגי צדק בחינוך המסורתי/גלובלי (למשל, חלוקת ציונים, ויחסי מורים-תלמידים); תחושות של (אי)צדק בבתי-ספר/בחינוך בלתי פורמאלי/במשפחה והשלכותיהן על תחומים כמו, שייכות, יחסי-אמון ופיתוח זיקות אזרחיות.

פרופ' אנית סומך anits@edu.haifa.ac.il –  מחקרים העוסקים בתחום הפסיכולוגיה הארגונית, תוך התמקדות בהבנת הגורמים המקדמים אפקטיביות ארגונית. באופן ספציפי, עוסקת בנושאים של מוטיבציה (התנהגות אזרחית ארגונית- הנכונות לתרום מעבר) ותהליכי ותוצרי עבודת צוות בבתי ספר.

ד"ר עדי ספיר adi.sapir@edu.haifa.ac.il –  השכלה גבוהה,  למידה ארגונית, שינוי ארגוני, גיוון ושילוב של אוכלוסיות מוחלשות, למידה לאורך החיים, יזמות חינוכית, סוציולוגיה ארגונית, סוציולוגיה של הידע והמדע, מחקר איכותני, מחקר היסטורי.

ד"ר לטם פרי-חזן lotem.perry@edu.haifa.ac.il – משפט ומדיניות חינוך, דת ומדיניות חינוך, פרקטיקות ארגוניות שמשפיעות על מימוש זכויות במערכות חינוכיות (משמעת, איסוף מידע, מעקב, השתתפות בקבלת החלטות, חלוקת משאבים), תפיסות זכויות של ילדים ואנשי חינוך, למידה על זכויות, זכויות תלמידים בחינוך החרדי.

ד"ר אביהו שושנה avihush@gmail.com – אנתרופולוגיה וסוציולוגיה של החינוך; תרבות, חינוך, מושג העצמי ורגשות; סדרי שיח, חינוך וחיי יומיום ; בתי ספר אלטרנטיביים; בתי ספר מקצועיים; השוואה של המעשה החינוכי (ניהול, הוראה וחוויות תלמידים) בבתי ספר ממעמדות כלכליים-חברתיים שונים; פנימיות חינוכיות וטיפוליות.

נספח 1

שלב א'

סמסטר ב'

שלב ב'

סמסטר קיץ

שלב ג'

סמסטר א'

-השתתפות בקורס של המנחה היועד (4 שש"ס)

-מתיאוריה לשדה ובחזרה (קורס ליבה לקבוצה) (4 שש"ס)

-ניהול פרויקטים (2 שש"ס)

קורסי קיץ מרוכזים:

-מתודולוגיה (4 שש"ס)

-כתיבה אקדמית (2 שש"ס)

-עבודה על הצעת מחקר

ביצוע וכתיבת עבודת הגמר

↑ 

מיון ראשון – קבלה להכשרה והתאמה של מנחה אפשרי

מיון שני – סיכום הישגי הסטודנטים במסגרת הקורסים

מיון שלישי – לקראת כתיבת הצעת המחקר

Accountability and Culture of School Teachers and Principals 1הפקולטה לחינוך מברכת את פרופ׳ (אמריטה) זהבה רוזנבלט, מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, לרגל צאת ספרה Accountability and Culture of School Teachers and Principals.

הספר עוסק בנטייה לנשיאה באחריות (אקאונטיביליות)  של  מורים ומנהלים מארצות שונות (דרום אפריקה, הולנד, הונגריה, זימבבאואה, ישראל, סין, ספרד וקנדה) בהקשר לערכים תרבותיים. תוצאות המחקר העלו כי קולקטיביזם, שמבטא בין השאר גישה קהילתית לבתי ספר, היה מנבא מוביל של נשיאה באחריות, לצד מנבא משמעותי אחר – תמיכה ארגונית. אבחנה בין קהלים שונים הראתה נטייה חלשה יחסית  בקרב מורים ומנהלים לשאת באחריות  כלפי הורים בהשוואה להנהלה. המחקר הבחין בין נשיאה באחריות חיצונית, המתבססת על עמידה ביעדים חינוכיים מוסכמים, לבין נשיאה באחריות פנימית, שעיקרה עמידה על סטנדרטים פרופסיונליים ואתיים. למרות הבדלים ספציפיים בין מדינות, תוצאות המחקר העיקריות היו גורפות.

Accountability and Culture of School Teachers and Principals studies the degree to which teachers and principals in eight countries view themselves as taking responsibility, working by clear standards, reporting transparently, and accepting feedback at work.

The book focuses on cultural values that explain variation in accountability levels of school educators, drawing on data from Canada, China, Hungary, Israel, the Netherlands, Spain, South Africa, and Zimbabwe. It addresses the question of whether cultural values, specifically collectivism and individualism, are related to teachers’ and principals’ external and internal accountability dispositions. It also explores the intriguing role of organizational support and key school personnel in school reforms across the world, providing a new way to understand school accountability.

The book will be of great interest for academics, post-graduate students, and scholars in the field of education policy and international and comparative studies in education.

לדף הספר באתר Routledge (בחלון חדש)

Rivka Izikovichפורסם הגיליון החדש העוסק בנושא: מניעת אובדנות בקרב מתבגרים וצעירים, של כתב העת מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית היוצא לאור ע"י עמותת "אפשר", בעריכתה של פרופ' (אמריטה) רבקה איזיקוביץ' מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך. הגיליון משלב מחקר, תאוריה ופרקטיקה ועוסק בהיבטים שונים של מניעת אובדנות בגיל ההתבגרות. המאמרים, שנכתבו על ידי מיטב המומחים בארץ שהתגייסו למשימה החשובה, מציגים תוכניות למניעת אובדנות במשרד הבריאות, במסגרות חינוכיות ובצה"ל; מחקרים ותאוריה העוסקים בגורמי סיכון לאובדנות, כולל גורמי סיכון פסיכולוגיים, וכאלו הקשורים ללהט"בים, הגירה, הפרעות אכילה ופוסט-טראומה ובקרב מגזרים שונים בישראל. בנוסף, מוצג  ה-DBT שהוא התערבות טיפולית ממוקדת במניעת אובדנות. המאמרים של הגיליון יועלו לאתר החדש של עמותת אפשר (בחלון חדש).

ד׳׳ר מייסם בשאר זכתה במלגה ע׳׳ש צבי ינאי

ברכות חמות לד"ר מייסם בשארה, פוסט דוקטורנטית בהנחייתו של ד"ר איימן אגבאריה, מהמחלקה למנהיגות ומדינות בחינוך, לרגל זכייתה במלגה ע"ש צבי ינאי.

הצעת המחקר עוסקת בתופעת הנשירה בחינוך הערבי.

אנו מאחלים למייסם ולאיימן הצלחה רבה והמשך עשייה ברוכה.