הלימודים לתואר שני בתוכנית לטכנולוגיות בחינוך באוניברסיטת חיפה שינו את את תפיסותיי לגבי למידה באופן כללי ולבטח את תפיסתי לאופן שבו נראית הלמידה וההוראה באוניברסיטה. 

הגורם המשמעותי ביותר הוא שבתוכנית לומדים כמו שמלמדים שצריך ללמוד וללמד. ראשית, במגמה יש ערך גבוה לחוויה הוליסטית של הסטודנטים כלומדים. מתייחסים לכל ההיבטים הקשורים ללמידה, הקוגניטיביים, הרגשיים והחברתיים. סטודנטים שלומדים במגמה הם חלק מקהילה של לומדים שבונים ביחד משהו מיוחד. לא רק ידע ספציפי שנבנה בעקבות השתתפות בקורס, אלא גם תרבות למידה ושיתוף פעולה שהיא שונה לגמרי. הקורסים נלמדים לפי האידאל של איך למידה אמורה להיראות.
כשמסיימים את התוכנית, לא רק שלומדים את התיאוריה של איך למידה צריכה ויכולה להיראות, אלה גם מגיעים עם חוויות קונקרטיות שיוצרות הבנה עמוקה יותר ויכולת גבוהה יותר ליישם את הידע התיאורטי שנרכש במהלך התואר. מעבר לכך, הפרויקטים השונים שעושים הם מעשיים ובונים מיומנויות המשלבות את המומחיות שהולכת ונבנית במהלך התכנית.

 

באופן אישי התפתחתי מאוד כלומד בתוכנית. בחלק מהקורסים ההתבוננות על עצמינו כלומדים היה מובנה כחלק מהקורס וכך גם הדיאלוג הפתוח עם חברים אחרים לקורס על החוויה של הלמידה השיתופית. מעבר לכך, הקורסים פתחו בפניי מגוון אפשרויות פדגוגיות שלא הכרתי קודם ושהיה קשה לי לדמיין מכיוון שלא התנסיתי בהם. למדתי איך לפתח חשיבה סטטיסטית אצל לומדים, איך למשחק וגם איך לייצר קהילה בונת ידע. 

הלימודים במגמה הם חוויה שחבל לפספס לכל איש חינוך.