בין התאריכים 17–19 בספטמבר 2025 התקיים בניקוסיה, קפריסין, הכנס השנתי ה־47 של האקדמיה הבינלאומית למחקר בלקויות למידה

בין התאריכים 17–19 בספטמבר 2025 התקיים בניקוסיה, קפריסין, הכנס השנתי ה־47 של האקדמיה הבינלאומית למחקר בלקויות למידה (IARLD – International Academy for Research in Learning Disabilities).
במסגרת הכנס הציגה המחלקה ללקויות למידה סימפוזיון ייחודי בראשות פרופ׳ דוד שר, אשר עסק בתת־סוגים של דיסלקציה – ליקויי דיוק לעומת ליקויי קצב – ובהשלכותיהם על אבחון והתערבות חינוכית. בסימפוזיון זה הוצגו שישה מחקרים חדשים, שלושה בערבית ושלושה בעברית, בקרב ילדים ומבוגרים. הממצאים הדגישו את הפרופילים הלשוניים־קוגניטיביים המובחנים של כל תת־סוג והראו כי נדרשות גישות התערבות מותאמות ונפרדות לכל אחד מהם.
בקרב ילדים, פרופ׳ מיכל שני פתחה את המושב בהצגת המסגרת התיאורטית של טיפולוגיית הדיוק והקצב על סמך מחקרים רוחביים. בהמשך הציגו ד״ר יסמין שלהוב־עוואד ופרופ׳ דוד שר ממצאים משלושה מחקרי אורך שנערכו במרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה שניים בשפה הערבית שהנם חלק מדוקטורט של גב׳ מייסא גקבור-דניאל ומחקר בשפה הערבית שהנו חלק מהדוקטורט של גב׳ דנה גוט, מחקרים אלו בחנו את מסלולי ההתפתחות של לקויות קריאה בקרב ילדים דוברי עברית וערבית והרחיבו ידע קודם בתחום. בנוסף, פרופ׳ שני הציגה ממצאים עדכניים על הבנת הנקרא ברמות שונות של ייצוג טקסט בקרב תלמידי כיתות ד׳–ה׳ הסובלים מתתי־סוגים שונים של לקויות קריאה.
בקרב מבוגרים, הוצגו שני מחקרים רוחביים שהתמקדו בסטודנטים דוברי עברית ודוברי ערבית. ד״ר מיכל שכטר־לרנר הציגה מחקר ייחודי שהתמקד בקבוצה של סטודנטים דיסלקטיים דוברי עברית בעלי מודעות פונמית תקינה, שהושוו לסטודנטים דיסלקטיים עם לקות במודעות פונמית ולקוראים טיפוסיים. מטרת המחקר הייתה לבחון את הפרופילים של תתי־הסוגים השונים. לצד זאת, הדוקטורנטית בהאא מאדי, בהנחייתו של פרופ׳ אוסיד ח׳טיב, הציגה פרופילים לשוניים־קוגניטיביים של סטודנטים דוברי ערבית המגלים קשיים בדיוק ו/או בקצב קריאה.
סימפוזיון זה עורר עניין רב והוביל לדיון פורה בדבר פיתוח שיתופי פעולה בינלאומיים, שמטרתם בחינת טיפולוגיית הדיוק מול הקצב בשפות נוספות.
במושב הפוסטרים של הכנס השתתפו חוקרות רבות מהמחלקה והוצגו מחקרים חדשניים בנושאי שטף קריאה ודיווח עצמי, למידה קטגוריאלית בקרב מבוגרים עם ADHD, משחקיות בלמידת אוצר מילים באנגלית, קריאה בקרב ילדים עם לקויות שפה, ניבוי התפתחות הקריאה באמצעות שטף מילים, מנגנונים קוגניטיביים ואורייניים בקריאה ואיות, השפעת אמצעי הקריאה על הערכת זמן, מאמץ קוגניטיבי ברכישת מילים, אתגרים בהשכלה גבוהה ולקויות למידה, התפתחות ההמיספריות בעיבוד מילים ופרצופים, וכן מגדר, מצב סוציו־אקונומי ויכולות קריאה.