קרן

מחקריה של ד"ר קרן קפלן-מינץ עוסקים בקשר בין האדם ובין הסביבה הטבעית, ובאופן בו חוויות והתנסויות חינוכיות שונות הקשורות לסביבה עשויות לייצר שינוי ביחס אל הסביבה, ובהתנהגויות בעלות השפעה על הסביבה, וכן תורמות לרווחה הנפשית של האדם.

במחקר שנערך עם פרופ' יעל קלי וד"ר אורנית שגיא - במסגרת מרכז המחקר TCSS - נבחנו תפיסותיהם של מורים המשלבים מדע אזרחי לגבי התרומה לתלמידים. נמצא כי לפי תפיסת המורים, שילוב של מדע אזרחי בתוך תהליכי הלמידה מאפשר לקדם מגוון חוויות והתנסויות עבור התלמידים וכן מגוון תוצרי למידה חשובים במסגרת החינוך הסביבתי ומטרות החינוך במאה ה- 21, כגון, מעורבות סביבתית וקהילתית, הֲנִיעָה (motivation) ללמידה, ופַּעֲלָנוּת (agency).

במחקר שנערך יחד עם פרופ' אופירה אילון וד"ר ציפי עשת, ובמימון משרד המדע, נבחנה תרומת הקשר עם הטבע בתקופת סגר הקורונה (טבע בחלונות, טבע בסמוך לבית, ויציאה אל הטבע) לרווחה הנפשית של האדם. נמצא כי יש תרומה מובהקת גם לקשר המצומצם האפשרי באמצעות צְפִיָּה בחלונות וטבע ליד הבית. מסקנות המחקר מובילות להמלצות למדיניות בנושא חשיבותו של טבע עירוני לקידום חוסן אישי בתקופות משבר.

מבחר ממאמריה של ד"ר קרן קפלן-מינץ:

Mintz, K., & Tal, T. (2014). Sustainability in higher education courses: Multiple learning outcomesStudies in Educational Evaluation41, 113-123.‏

Mintz, K. K., Henn, L., Park, J., & Kurman, J. (2019). What predicts household waste management behaviors? Culture and type of behavior as moderatorsResources, Conservation and Recycling145, 11-18.‏

 


 

 

צפריר גולדברג

החשיפה למידע מורכב ומגוון אודות הערבים והפלסטינים במסגרת הוראת ההיסטוריה יכולה להשפיע על מידת האמון שהם רוחשים לפלסטינים כיום ועל תפיסתם את הדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ממצא זה עלה ממחקר, שערך ד"ר צפריר גולדברג, מרצה בחוג למדעי הלמידה וההוראה עבור פרויקט משותף ל"מרכז מאקרו" ולמכון המחקר הפלסטיני במימון האיחוד האירופי. המחקר נערך בקרב שלוש קבוצות מתבגרים; תלמידי מגזר החינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי, והעצמאי-חרדי. עבור כל קבוצה הוכנו פעילויות לימודיות על בסיס ספרי הלימוד המאושרים, שהכילו ייצוגים שליליים של הפלסטינים ופעילויות לימודיות, שהתבססו על קטעים מתוך אותם ספרים, שהכילו ייצוגים מאוזנים שלהם. לאחר כל פעילות, מילאו התלמידים שאלון ולבסוף השתתפו בקבוצות מיקוד. מן השאלונים עלה כי האמון של התלמידים בפלסטינים ונכונותם לתמוך בפתרונות לא אלימים לסכסוך היו גבוהים יותר לאחר לימוד ייצוגים מאוזנים, וכי לימוד הייצוגים השליליים מחק השפעה זו. מקבוצות המיקוד עלה כי תלמידים מכל המגזרים מעוניינים בייצוג מגוון של הפלסטינים ושל ההיסטוריה של הסכסוך ורוצים לשמוע מגוון דעות ולנהל דיון. על בסיס ממצאים אלו הוכנו חומרי לימוד אלטרנטיביים, בהם הוצגו הפלסטינים באופן מגוון על בסיס מקורות סותרים, והתלמידים ניהלו דיון על העמדות המגוונות. התלמידים מכל המגזרים דיווחו על עניין בדרך לימוד היסטוריה זו וביטאו ציפייה כי מוריהם ייזמו הצגת נקודות מבט מרובות.

קישור לכתבה של אור קשתי ב"הארץ" 2/7/2021

 


 

 

לילי אורלנד-ברק

פרופ' לילי אורלנד-ברק מכהנת כדיקנית ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת חיפה, ודיקנית הפקולטה לחינוך לשעבר. תחומי התמחותה הם חקר ההדרכה והלמידה בפרקטיקה פרופסיונאלית עם דגש על הכשרת מורים. אחד המחקרים הנוכחיים שלה, במימון משרד החינוך, ובשיתוף עם פרופ' רון בלונדר, ד"ר אלכסנדרה דניאל-סעד וד"ר אלונה פורקוש-ברוך, עוסק בהקל"ה:

הקל"ה: מודל התנסות קלינית היברידית – חקר, פיתוח, הטמעה והערכה

ההכרה ההולכת וגוברת בחשיבותה של המרכיב ההתנסותי בתוכניות הכשרת המורים, מחייבת היערכות מחדש לנוכח האתגרים שמציב משבר הקורונה והעידן הדיגיטלי. מחקר זה נענה לאתגר ונועד לפתח מודל מבוסס ראיה להתנסות מעשית משולבת (היברידית). המחקר משלב מתודולוגיה איכותנית וכמותנית (mixed-methods): שלב פיתוח המודל שיתבסס על כלי מחקר איכותניים של קבוצות מיקוד של בעלי עניין שונים לבחינת גופי הידע שזוהו במחקר פיילוט, ושלב של תיקוף הטמעה והערכת המודל שיתבסס על כלי מחקר כמותיים (שאלונים), שיאפשרו יכולת הכללה של המודל מעבר לקבוצה הנבדקת במחקר. המדגם כולל פרחי הוראה ממוסדות שונים (אוניברסיטאות ומכללות) חברות שונות (ערבים ויהודים) אזורים שונים בארץ (פריפריה ומרכז) ומגוון של תחומי דעת (מדעים, מדעי החברה ומדעי הרוח). מגוון זה יאפשר את בחינת המודל בקרב אוכלוסיות ותחומי דעת ואזורים גיאוגרפיים מרובים ושונים. מחקר פיילוט מחזק את ההשערה שלשדה ההתנסותי המשולב מאפייני ייחודיים והוא כולל גופי ידע מחודשים. אי לכך יש צורך לבחון את האופן שבו גופי ידע חדשים אלה מתפתחים ובאים לידי ביטוי בתהליך לימוד ההוראה וההדרכה בשדה הדיגיטלי.


בין פרסומיה האחרונים של פרופ' אורלנד-ברק:

Orland-Barak, L., & Maskit, D. (2017). Methodologies of mediation in professional learning. Springer.

Becher, A. & Orland-Barak, L. (2018). Context matters: Contextual factors informing teacher mentoring in Initial Teacher Education. Journal of Teacher Education, 69(5), 477–492.

Orland-Barak, L., Lavrenteva, E. (2019). Global orientations, local challenges, and promises in initial teacher education. In J. Lampert (Ed.), Oxford research encyclopedia of education.  New York: Oxford University Press, doi:10.1093/acrefore/9780190264093.013.ORE_EDU-00771.R1

Lavrenteva, E., & Orland-Barak, L. (2019). Drop-outs, transformed professionals or change makers: prospective teachers’ beliefs acting as filters, frames and guides in pre-service education. Research Papers in Education. 34(6), 649-679.

Orland-Barak, L., & Wang, J. (2021). Teacher mentoring in service of preservice teachers’ learning to teach: Conceptual bases, characteristics, and challenges for teacher education reform. Journal of Teacher Education, 72(1), 86-99.

 


 

 

חנן אלכסנדר

פרופסור חנן אלכסנדר הוא פילוסוף של החינוך. המחקר שלו עוסק בחינוך פוליטי, מוסרי, רוחני, דתי, ויהודי, ובפילוסופיה של המחקר בחינוך.

חנן משתתף היום בשלושה פרויקטי מחקר:

  1. מחקר בשיתוף עם פרופ' טלי טל, דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, בנושא "דו-שיח בין חינוך מדעי לבין חינוך דתי: הוראת האבולוציה בחברה מגוונת דרך פדגוגיה של השונות" במימון Templeton World Charities Foundation (https://www.templetonworldcharity.org/).

  2. מחקר בשיתוף עם ד"ר נורית נוביס דויטש (ראש ההתמחות בפיתוח פדגוגי של מערכות חינוך בחוג ללמידה, הוראה והדרכה) בנושא למידה והוראה בין-תחומית בהומניסטיקה בחטיבת הביניים, במימון לשכת המדען הראשי של משרד החינוך (https://edu.gov.il/sites/ChiefScientist/Pages/home.aspx): "מודלים של בין תחומיות בתחום ההומניסטיקה בחטיבת הביניים בישראל – תיאוריה ויישום" (https://edu.gov.il/sites/ChiefScientist/ongoingresearches/ongoingresearches/Pages/Humanistics.aspx).

  3. יושב ראש וועדת מומחים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בנושא "חינוך לערכים: קווים מנחים למדידה והערכה" (http://education.academy.ac.il/Branches/Branch.aspx?nodeId=995&branchId=890).

 


 

 

חגי קופרמינץהנושא המרכזי במחקריו של ד"ר חגי קופרמינץ הוא אמפתיה. בסדרת מחקרים על תהליכי אמפתיה ביחסים בין בני נוער וצעירים יהודים וערבים בישראל, גובש מודל כללי של אמפתיה בין-קבוצתית. נבחנו הקשרים שלה עם היבטים, כגון, נכונות לקרבה חברתית, עמדות וסטריאוטיפים, תפיסות של נרטיבים היסטוריים, רגשות והזדהות לאומית. בנוסף, נערכו מחקרים שליוו תוכניות התערבות לשיפור היחסים בין קבוצות הלאום במגוון גישות ושיטות – מפגשים חברתיים, פעילויות משותפות, עבודה על מיומנויות רגשיות חברתיות ודפוסי תקשורת. באחד המחקרים (בשיתוף עם ד"ר נועה שפירא ופרופ' יעל קלי), נבדקה תוכנית התערבות, שפותחה במט"ח, לטיפוח אמפתיה באמצעות צפייה מודרכת בקליפים מתוך הסדרה "עבודה ערבית" (https://citizenship.cet.ac.il/ArabLabor). במחקר העיצוב השתתפו מורים יהודים, שקיבלו הנחיות לעיבוד אמפתי של דילמות מחיי המיעוט הערבי בישראל כפי שהוצגו בסדרה. הדילמות נועדו לעורר תהליכי אמפתיה של הדהוד (שיתוף בחוויה הרגשית של אחר), הסקה (הבנה של נקודת המבט של האחר), ותגובה (הנעה לפעולה למען האחר). התהליכים האמפתיים, שחוו המורים, הובילו להבנה עמוקה יותר של נושאים, כגון, שוויון חברתי, דילמות של זהות אתנית ולאומית בחברה מסוכסכת, ויחסי רוב-מיעוט. חוויותיהם ותובנותיהם של המורים שימשו לעיצוב התנסויות לימודיות דומות עבור תלמידיהם.

חלק מהממצאים פורסמו במאמר הבא:

Shapira, N., Kupermintz, H., & Kali, Y. (2016). Design principles for promoting intergroup empathy in online environments. Interdisciplinary Journal of e-Skills and Life Long Learning, 12, 225-246.

http://www.informingscience.org/Publications/3605

 צילום מסך מאתר הסדרה ״עבודה ערבית״

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


אביבהמחקרה של ד"ר אביבה ברקוביץ-אוחנה מתמקד בתודעה ובתחושת עצמי, בין השאר בהקשר לתרגול מדיטציה, ויישומים לשדות החינוך והפסיכותרפיה.

במאמרה, "התרחבות התודעה בראי חקר המוח", אביבה מסבירה כי העיסוק בתרגול הרוחני, שמטרתו לייצר חוויות של התרחבות התודעה כולל חיבור לנשגב, ראשיתו בשחר האנושות. עם הדורות תרגול זה עבר מטמורפוזה, ויצא מתחומי הדת לתחומי המדע. במאמר זה היא מבטאת את ראייתה, כיצד עיסוק זה תופס מקום הולך וגדל בהמשגה הפסיכולוגית, וכן מקבל תשומת לב הולכת וגדלה בתחומי חקר המוח, בהשען על המשגות פנומנולוגיות (פנומנולוגיה מתייחסת לחוויה כפי שהיא) שניתן לתרגם למדידות פיזיולוגיות.

להמשך קריאת המאמר מאת ד״ר אביבה ברקוביץ-אוחנה (בחלון חדש)

בהקשר לשדה החינוכי, תחושת העצמי של המחנך והמתחנך קשורה מאוד ליכולות קשביות, וויסות רגשי, ויכולות חברתיות. לקריאה ולהעמקה בסוגיות אלו עיינו במאמרים הבאים:

  1. מאמר על הרלוונטיות של תחושת העצמי ורמת המיינדפולנס של מורים למערכות יחסים עם התלמידים (בחלון חדש)
  2. הקשר בין תחושת העצמי של המורה לרווחתו הנפשית בכיתה - מבט ממדעי הקוגניציה וחקר המוח (בחלון חדש) 

 


 

שריתבעקבות התפרצות נגיף הקורונה החדש, ומחלת ה- Covid-19 שלה הוא גורם, מתפשט מידע שגוי רב ברשתות החברתיות ובזירות מקוונות אחרות. התעצמות המידע השגוי בנושא נגיף הקורונה הובילה את ראש ארגון הבריאות העולמי להכריז על כך שאנו מתמודדים עם "מגיפת מידע". הפצה של מידע שגוי עלולה לגרום לבהלה וחרדה, להוביל להתנהגויות מסוכנות, וגם להקשות על ההפצה של מידע מדוייק לגבי המחלה.


מטרת המחקר היא לבחון את התרומה של למידה מבוססת משחק לצמצום ההפצה של מידע שגוי בנושא נגיף הקורונה ולקידום אוריינות דיגיטלית.

לשם כך פותח משחק חדש בשם "מידע שגוי: זה מידבק!" המלמד כיצד לזהות מידע שגוי (פייק ניוז) ולהמנע מלהטעות אנשים אחרים.

לוגו המשחקהמשחק מתאים לתלמידים מסוף בית הספר היסודי ומעלה וגם למבוגרים. כתובת המשחק: https://fakenews-game.edu.haifa.ac.il/

האתר המלווה למשחק כולל הצעות לשילוב בשיעור ופעילויות המשך:  https://fakenews-game.edu.haifa.ac.il/Instruction-Suggestions

המחקר נעשה על-ידי קבוצת המחקר של ד"ר שרית ברזלי במגמה לטכנולוגיות בחינוך, בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה.

 


 

שרונהבמסגרת המחקר פיתחו החוקרות ד"ר שרונה ט. לוי, מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה, וד"ר אסנת זוהר, את הסביבה אֵלִי-כֶּם (ELI-Chem, Embodied Learning Interactive Chemistry). סביבה זו מתמקדת בלמידה של מושגים מרכזיים בכימיה ברמה של תיכון – קישור כימי, כוחות חשמליים ואנרגיה כימית. הלמידה בסביבה מתבססת על תיאוריית "למידה מעוגנת-גוף" המדגישה את הקשר בין פעולה וחשיבה.


לקריאה נוספת על המחקר בקישור (בחלון חדש): https://katzr.net/4617e1

ד"ר אסנת זוהר וד"ר שרונה ט. לוי הציגו היבטים שונים מהמחקר בכנסים:

  1. IDC 2020: Interaction Design and Children
  2. ECRICE, 15th European Conference on Research in Chemistry Education
  3. AERA Annual Meeting (במסגרת שולחנות עגולים)

צילומי מסך מתוך המחקר

המאמרים שהוצגו הם:

Zohar, A.R. & Levy, S.T. (2020). What do Atoms Feel? Understanding Forces and Energy in Chemical Bonding through the Eli-Chem Environment. IDC 2020: Interaction Design and Children, June 21-24, 2020, London, UK.

 Zohar, A.R. & Levy, S.T. (2020). Developing conceptual understanding in chemistry through embodied experiences. Part of the "Developing conceptual understanding in chemistry through technology or instructional measure" symposium. ECRICE, 15th European Conference on Research in Chemistry Education, Weizmann University, Israel, 6-8 July, 2020.

 Zohar, A.R. & Levy, S.T. (2020). Learning progression for chemical bonding based on learning with the ELI-Chem simulation. ECRICE, 15th European Conference on Research in Chemistry Education, Weizmann University, Israel, 6-8 July, 2020.

 Zohar, A. R. & Levy, S. T. (2020, Apr 17 - 21) Which Forces Does Atom Feel? Embodied Experiences of Chemical Bonds With the ELI-Chem Learning Environment [Roundtable Session]. AERA Annual Meeting San Francisco, CA http://tinyurl.com/u5yfosf (Conference Canceled)

 


אורןבשנים האחרונות, ישנה פריחה של מוסדות ותוכניות המיועדות לחברה החרדית באקדמיה. בעוד ויכוחים ערים מתקיימים ביחס להפרדה המגדרית, לאתגרי הרקע של הלומדים ולרמה האקדמית המונחלת בתוכניות אלו, מעט ידוע לנו על הפרספקטיבה של הלומדים והדרכים בהן הם מטמיעים ידע זה, ועל האופן בו הלומדים משלבים את תפיסות עולמם הדתית בהנחות היסוד המדעיות הטבועות בידע האקדמי. במחקר משותף של ד״ר אורן גולן ודוקטורנט החוג אלדר פל נבחנה סוגייה זו. המאמר שכתבו ״Legitimizing academic knowledge in religious bounded communities: Jewish ultra-orthodox students in Israeli higher education" פורסם ב- 2020 בכתב העת International Journal of Educational Research.

לחץ כאן לצפייה במאמר המלא (בחלון חדש)

 


 

 

אריההפורום האקדמי הישראלי לפילוסופיה עם ילדים בראשות פרופ' אריה קיזל יוזם סמינרים, השתלמויות ומפגשים מקומיים ובינלאומיים בנושא עידוד חשיבה פילוסופית עם ילדים. הפורום גם מעניק חסות לשורה של מחקרים וסדנאות בשטח החינוך בארץ.

לחץ כאן לכניסה לפורום (בחלון חדש)

 

 

 

 

 


 

יותםכיצד ניתן לעודד תלמידים להשתתף בלמידה כיתתית באופן שרותם את תחומי העניין שלהם, הכוונות שלהם, האופי שלהם והחוויות או הנורמות התרבותיות הבאות לידי ביטוי בחיי היום-יום שלהם ובהיסטוריה המשפחתית והקהילתית שלהם?

צפו בסרטון החדש והמלהיב מאת ד"ר יותם הוד מהמגמה לטכנולוגיה בחינוך באוניברסיטת חיפה, המסביר על הפרויקט שלו שזכה למימון אירופאי: זהויות של תלמידים כבוני ידע.

 
באתר זה נעשה שימוש בתמונות מתוך מאגרי התמונות Thinkstockphotos Shutterstock istockphoto
Menu