כריכת הספרהפקולטה לחינוך מברכת את הסטודנטית לתואר שני, סיגל רוזן, הלומדת במגמה לטיפול באמנויות - ביבליותרפיה, בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, על יציאתו לאור של ספר הילדים הראשון שכתבה בשם "געגועים לאמא", בהוצאת אוריון. סיגל היא מורה בבית ספר יסודי ובשנים האחרונות גם מטפלת בהבעה ויצירה. היא לומדת בחוג בתכנית הביבליותרפיסטים המנוסים במגמה.

בתיאור הספר בהוצאה נכתב:
"הורות מול קריירה מקצועית (והתפתחות אישית) היא דילמה שבה מתלבטות משפחות רבות. אילוצי עבודה שונים גורמים להיעדרות הורים מהבית לשעות רבות ולעתים אף לימים – מציאות המקשה על ילדים ועל הוריהם.
הספר "געגועים לאמא" מספר על ילדה אשר אמה טסה לחו"ל לענייני עבודה, והיא לומדת להתמודד עם תחושת הגעגועים ועם חסרונה של אמה בעזרת סביבה תומכת, חשיבה יצירתית וחבר דמיוני.
בשפה בהירה וקולחת, בעדינות ובהרבה רגש מציעה המחברת רעיונות ודרכים להתמודד עם הגעגוע בדרך יצירתית ומנחמת"

ד״ר אריה קיזלהפקולטה לחינוך מברכת את ד׳׳ר אריה קיזל, ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה, על הפירסום העולמי שזכה מחקרו ומאמרו אודות יחסם של בני נוער (בקהילות חקר פילוסופיות) למרחבי הוואסטאפ. המחקר שפורסם ב-2017 בכתב העת השפיט AI and Society תחת הכותרת “I-Thou Dialogical Encounters in Adolescents’ WhatsApp Virtual Communities."  עוסק בהבדל שמייחסים בני נוער למגע ביניהם בקהילות וואסטאפ כיתתיות (בשעות שאינן שעות הלימודים) לבין המגע ביניהם במרחבי בית הספר.

מאז פירסומו של המאמר הוא עורר הדים רבים גם בקרב הקהל הרחב. על פי דו"ח שקיבלה מחלקת המדיה של אוניברסיטת חיפה עולה כי המחקר הופיע באתרי האינטרנט המובילים ברחבי ארה"ב, אוסטרליה, קנדה ומזרח אסיה. בחלק מהפירסומים כמו למשל ה-Indian Express הוא זכה לחשיפה של 9 מיליון איש וב-NDTV זכה לחשיפה של 15 מיליון איש וב- The Economic Times – Indiatimes  זכה לחשיפה של 7 מיליון איש.

במחקר ביקש ד"ר קיזל להבין את הדרך שבה בני הנוער חווים המרחב הווירטואלי. במחקר השתתפו 2 קבוצות, מחולקות באופן שווה לבנים ובנות, של שמונה בני נוער בגילאים 16-17 ו - 2 קבוצות של שמונה נערים ונערות בני 14-15. המשתתפים במחקר התנסו בקהילות חקר פילוסופית, מתודה דיאלוגית המוכרת ברחבי העולם. הפעם הם ישבו במעגל ושיתפו (לאחר שקיבלו את הסכמת חבריהם לכיתה וללא ציון פרטיהם המזהים) טקסטים משיחות וואסטאפ כיתתי. קהילת החקר הפילוסופית דנה בשאלות הבאות: "מה אתה מרגיש כלפי מערכות היחסים שנוצרו במרחב הווירטואלי?", "במה הקבוצה תורמת לך?", "מה הקבוצה לא נותנת לך?", "במה נבדלת הקבוצה הזו מקבוצות שלא מנוהלות ברשת?"

מניתוח השיחות ניתן ללמוד כי  המשתתפים במחקר התייחסו לחלל הווירטואלי כמקום שמאפשר להם קירבה יתרה שאינה קיימת במרחבים אחרים ומאפשר את קיומם של יחסים לא רשמיים. "בדרך כלל בוואטסאפ אני מרגיש שאני לא נשפט, ביחוד שאין קשר עין או מגע של גוף אלא רק מילים וסימנים, אני מרגיש יותר אינטימיות וביטחון. אני חושף את עצמי יותר  אבל אני לא מובך, אולי בגלל שאני לא רואה את התגובות הפיזיות", אמר אחד המשתתפים במחקר. משתתפת נוספת הוסיפה כי קבוצת הווטסאפ בה היא חברה פועלת בעיקר בשעות הערב המאוחרות. "זה יותר אינטימי ויותר אישי. למה? בגלל שבדרך כלל אנחנו מסתירים דברים מאנשים שאנו חיים איתם, הורים ואחים. הקבוצה היא מקום בו אני יכולה לכתוב בלי שאף אחד ישמע אותי ולכן זה אינטימי....לעיתים קרובות אני הולכת לישון עם ההרגשה שהייתי עם החברים שלי בקשר מאוד קרוב. זה נשמע מוזר כי אני לא באמת איתם אבל אני בעצם כן".

קבוצת הוואטסאפ נחווית אצל בני הנוער כמרחב ששובר את החלוקה ההירארכית שנוצרת בבית הספר . כפי שעולה מהמחקר, פעמים רבות המרחב הבית ספרי מחלק את הכיתה לקבוצות וחברויות קבועות – חברויות שנוצרות על בסיס של מעמד סוציו-אקונומי, על רקע של חוגים משותפים, מגמות לימוד וכד' – כשקבוצות הוואטסאפ שוברות את החלוקות הללו והופכות את הכיתה לקבוצה אחת הומוגנית. "בכיתה, אני לא פשוט ניגש לכל אחד. אני לא מרגיש שאני יכול לעשות את זה. בכיתה, יש קבוצות ותת קבוצות מגובשות וברורות – יש סדר ברור בקבוצות הללו ומעט מאוד תנועה של ילדים בין קבוצה לקבוצה. זה כך מאז שהתחלנו ללמוד ביחד, לפני 3 שנים. למעשה, תוך מספר חודשים מתחילת הלימודים כל אחד כבר יודע באיזה קבוצה הוא ומה מעמדו בקבוצה הזו... בקבוצת הוואטסאפ כל אחד יכול לדבר עם כל אחד. הוואטסאפ שובר את כל החומות שאנחנו מציבים בינינו בכיתה. הקבוצה בוואטסאפ היא כמו 'יום גיבוש כיתתי'...", אמר אחד התלמידים ואחר הוסיף, "יש את הכיתה, שהיא סגורה ומקובעת, עם גבולות ברורים, ויש את קבוצת הוואטסאפ שהיא באמת בית אמיתי בשבילי, שם כולנו מסתדרים מצויין אחד עם השני".

עוד נמצא כי בני הנוער חשים כי השימוש באייקונים ובאימוג'ים השונים עשיר יותר ממחוות פיזיות. "כשאנחנו בבית אנחנו לא תמיד יכולים לחבק ולנשק כי זה מאוד אינטימי וחושף אותך לאחר. בווטסאפ בנים ובנות משתמשים בסימנים כדי להראות מחוות פיזיות שלא היינו מעיזים להשתמש בחיי היום יום....איזה? חיבוקים, נשיקות. שפת הסימנים זו שפה מהירה בה אתה לא חושב הרבה, אתה פשוט בוחר סימן וזהו. זה ספונטני, אני מרגיש יותר ישיר מאז הווטסאפ", אמר אחד המשתתפים במחקר.

לדבריו של ד"ר קיזל, המחקר מגלה שהמרחב הוירטואלי מאפשר לבני נוער להראות במרחבים מעבר לחלל הכיתה ובית הספר אינטימיות אשר באה לידי ביטוי במתן תמיכה מצד חבריהם לכיתה של בני הנוער. "השיחות בין בני הנוער הן שיחות שמעבר לדו שיח של האני והאחר דבר המאפשר להם לייצור מרחב חברתי חם ואנושי. כמו שאחת המשתתפות ציינה: בשבילנו הווטסאפ הוא מקום שאנחנו יכולים לצעוק ויכולים להיות עצמנו. אנחנו לא לבד אנחנו ביחד כקובצה", סיכם.

מחקרו של ד"ר קיזל יוצג במהלך השנה הקרובה בכנסים המרכזיים של האגודות לפילוסופיה עם ילדים ברחבי ארה"ב ואירופה.

המשתתפים בכנסבהשתתפותם של סטודנטים\ות וחברי\ות סגל מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, התקיים ביום רביעי ה 7 ליוני, 2017 הכנס השנתי של האגודה הישראלית לחקר החינוך המשווה. כנס זה  אורגן השנה בחסות ובשיתוף פעולה עם המגמה לחינוך, חברה ותרבות, בראשות ד"ר אימן אגבאריה אשר פתח את יום העיון  בדברי ברכה. דבריו של ד"ר אגבאריה הדגישו את חשיבות מעשה ההשוואה בחינוך כפעולה אנושית שמטרתה לא רק ללמוד על מערכות חינוך בתרבויות והקשרים פוליטיים שונים משלנו,  אלא גם כפעולה של בירור עצמי והכרה בייחודי שבקרבנו.  

הכנס זכה לדברי ברכה מצד פרופ' חנן אלכסנדר, דיקן הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, אשר הדגיש בדבריו את חשיבות העיסוק ההגותי, הרפלקטיבי והמדינתי במערכות חינוך. פרופ' זהבית גרוס, נשיאת האגודה הישראלית לחקר החינוך המשווה בירכה אף היא את משתתפי הכנס ועמדה על הניסיונות לפתח תחום מחקר זה באקדמיה, ועל מאמצי האגודה לקידום התחום. הפאנל הפותח של הכנס התמקד בדו"ח ההערכה הבינלאומי האחרון של המל"ג על תפקוד בתי הספר לחינוך באוניברסיטאות בישראל , והשתתפו בו פרופ' לילי אורלנד-ברק, דיקן לימודים מתקדמים באוניברסיטת חיפה, פרופ' משה טטר, מנהל בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, פרופ' יהודית דורי, דיקאנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון וד"ר הללי פינסון, ראשת המסלול למנהל, חברה ומדיניות החינוך באוניברסיטת בן גוריון. עוד, התקיימו מושביים להצגת עבודות מחקר של סטודנטים\ות לתארים מתקדמים.

לצפייה בתמונות מהכנס לחצו כאן (בחלון חדש)

לתכנית הכנס לחצו כאן (קישור לאתר התכנית בחלון חדש)

עינת בטקסחברי החוג לייעוץ והתפתחות האדם גאים ושמחים לברך את עינת אליזרוב תלמידת השנה השלישית בתואר הראשון על הישגיה יוצאי הדופן. עינת סיימה לימודיה בהצטיינות גם בחוג לייעוץ והתפתחות האדם וגם בחוג לחינוך מיוחד. כמו כן, עינת זכתה בתואר היוקרתי "מצטיינת הרקטור" של אוניברסיטת חיפה לשנת תשע"ז מבין כל הסטודנטים לתואר ראשון במחזורה. עינת נשאה דברים בטקס בשם מצטייני החוגים אשר ריגשו את כולם ושיקפו נאמנה גם את רוח החוג.

אנו מאחלים לעינת בהצלחה גם במסלול הדוקטורט הישיר, וסמוכים ובטוחים שתשכיל לשלב את התפתחותה האישית, פעילותה האקדמית והמחקרית גם בקשב ודאגה לקידום וטיפוח אחרים.

לקריאת נאומה של עינת בטקס מצטייני החוגים לחצו כאן (קישור לקובץ PDF, בחלון חדש)

בצפייה בסרטון נאומה של עינת לחץ כאן (בחלון חדש)

עינת בטקסחברי החוג לחינוך מיוחד גאים ושמחים לברך את עינת אליזרוב תלמידת השנה השלישית בתואר הראשון על הישגיה יוצאי הדופן. עינת סיימה לימודיה בהצטיינות גם בחוג לייעוץ והתפתחות האדם וגם בחוג לחינוך מיוחד. כמו כן, עינת זכתה בתואר היוקרתי "מצטיינת הרקטור" של אוניברסיטת חיפה לשנת תשע"ז מבין כל הסטודנטים לתואר ראשון במחזורה. עינת נשאה דברים בטקס בשם מצטייני החוגים אשר ריגשו את כולם ושיקפו נאמנה גם את רוח החוג.

אנו מאחלים לעינת בהצלחה גם במסלול הדוקטורט הישיר, וסמוכים ובטוחים שתשכיל לשלב את התפתחותה האישית, פעילותה האקדמית והמחקרית גם בקשב ודאגה לקידום וטיפוח אחרים.

לקריאת נאומה של עינת בטקס מצטייני החוגים לחצו כאן (קישור לקובץ PDF, בחלון חדש)

בצפייה בסרטון נאומה של עינת לחץ כאן (בחלון חדש)

ד״ר איימן אגבארייההפקולטה לחינוך גאה על השתתפותו של ד׳׳ר אימן אגבאריה, ראש המגמה לחינוך חברה ותרבות, בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך בקבוצת העבודה הבינלאומית בנושא הוראת ההיסטוריה של קונפליקטים בין קבוצתיים, חלק מתכנית מחקר מקיפה של האיחוד האירופי COST IS 1205 action. כחלק ממסגרת זו, נמנה ד"ר אגבאריה על מחברי הדו"ח אותו הפיקה הקבוצה תחת הכותרת "Recommendations for the History Teaching of Intergroup Conflicts".
תחומי ההתמחות של ד"ר אגבאריה הם: מדיניות חינוך בישראל בהקשר של הגלובליזציה והניוליברליזם והיבטים השוואתים של החינוך לאזרחות, החינוך האסלאמי, החינוך בקרב מיעוטים, והחינוך הלא-פורמאלי.

לקריאת הדו"ח המלא (קישור לקובץ PDF בחלון חדש)

למידע על COST IS 1205 action לחצו כאן (בחלון חדש)

למידע על קבוצת העבודה לחצו כאן (בחלון חדש)

עובדים בפרוייקט הסביבתיביום שלישי, 6 ליוני, התנדבו הסטודנטים להוראה מאוניברסיטת חיפה בהדרכת רכזת ה – PDS מטעם אוניברסיטת חיפה, גב' גרייס סלאמה, בפרויקט סביבתי אשר הם יזמו במסגרת ההתנסות שלהם בהוראה בבית הספר מאר אליאס בחיפה. הפרויקט התקיים בשיתוף פעולה והירתמות מלאה ליוזמה מטעם החברה להגנת הטבע בהובלת הרכז מג'די אבו אלהיג'א מטעמם.
היוזמה נועדה לשיפור פני הגינה הבית ספרית המוזנחת והשריית אווירה סביבתית נעימה ואווירה לימודית נוחה בקרב תלמידי ומורי בית הספר. כמו כן, היוזמה נועדה להוות בסיס לגינה אקולוגית שתשמש בעתיד פינה בית ספרית לחקר מדעי סביב המגוון הביולוגי.
היוזמה תואמה על ידי הסטודנטים והחברה להגנת הטבע מול הנהלת בית הספר והמורה למדעי הסביבה סחר ח'ורי והתגייסו להשתתף בה תלמידים משכבות גיל שונות. חלק מההורים תרמו ציוד, לצד התקציב שנתרם ע"י החברה להגנת הטבע לביצוע הפרויקט.
היוזמה כללה עבודות ניקיון וסריקת השטח של הגינה, הרכבת מערכת מים להשקיית הגינה, נטיעת עצי הדר, פרחים, צמחי מרפא, ויצירת מושבים לשימוש התלמידים בהפסקות אשר נעשו על ידי שימוש חוזר במשטחי עץ וצביעתם.
במהלך היום ביקר מנהל בית הספר האב ויליאם אבו שקארה בפעילות וברך את כל השותפים לעשייה.

לצפייה בתמונות מהיום לחצו כאן (בחלון חדש)
לוגו מיטלהפקולטה לחינוך שמחה לבשר על המשך ההרשמה לכנס מיט"ל החמישה-עשר, שיערך השנה באוניברסיטת חיפה, ביום שני, ה- 26 ביוני 2017, ב' בתמוז תשע"ז ויעסוק בנושא טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה: כיוונים ומגמות. פרופ' דני בן-צבי (חבר ההנהלה האקדמית של LINKS I-CORE, ראש היחידה האוניברסיטאית להוראה נתמכת מחשב, ראש המגמה לטכנולוגיות בחינוך, יו"ר הוועדה ללימודים מתקדמים בחוג לחינוך מתמטי), מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה והחוג לחינוך מתמטי עומד בראש וועדת התכנית של הכנס, אשר תתמקד השנה בתיאור ההישגים והאתגרים בלמידה ובהוראה מוגברות טכנולוגיה (Technology-enhanced learning and teaching) בחינוך הגבוה ובכיווני התפתחות עתידיים.

כמדי שנה יתמקד הכנס בעולם הלמידה המתוקשבת בחינוך הגבוה.  הכנס יכלול מעל 50 הרצאות ופוסטרים מחקריים בנושא שילוב התקשוב בהוראה האקדמית ובסוגיות של פדגוגיה חדשנית ולמידה בעידן הדיגיטלי. בנוסף, נקדיש מושבים לתוכן "חוויתי" ומעשי.
הכנס פונה לחוקרים, לאנשי הוראה ותמיכה ולכל בעל עניין במהפכה הטכנולוגית הסוחפת את עולם האקדמיה.

ניתן לפנות בכל שאלה למייל: meital@mail.iucc.ac.il  או בטלפון: 03-6460552/5

רישום לכנס לחצו כאן (בחלון חדש)
לפרטים נוספים באתר הכנס לחצו כאן (בחלון חדש)
לצפייה בתכנית הכנס לחצו כאן (בחלון חדש)
דבי והדסבכנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית שהתקיים במאי 2017 התקיים המושב "הורות מיטיבה וילדות ראויה: מחקר אתנוגרפי בזירות חינוכיות" עמיתאשר עסק במחקר אתנוגרפי בשדה החינוך וכלל נציגות מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך. המושב אורגן ונוהל על ידי ד"ר דבי גולדן והדוקטורנטית הדס נצר דגן מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך. כמו כן, לקחו בו חלק הדוקטורנטיות בחוג חן יערי ועמית רוטמן וד"ר לורן ארדרייך ממכללת לווינסקי. המושב כלל ארבע הרצאות שהציגו עבודה אתנוגרפית בזירות חינוכיות ודנו בהיבטים מתודולוגיים, תיאורטיים ואמפיריים שעלו מתוך עבודת השדה.
Perhaps even more than most cultural matters, child-rearing practices and beliefs reflect local conceptions of how the world is and how the child should be readied for living in it" (Jerome Bruner, 2000).

הטקסט המוצג מעלה של ג'רום ברונר שימש כהשראה בתכנון ובניהול המושב. מנהלות המושב שאלו ממנו את התובנה שלפיה ניתן ללמוד מהמחקר על דפוסי גידול הילדים בחברה על הנחות היסוד שביסודה של התרבות בה. בהתבסס על תובנה זו המושב הציע לראות בזירות חינוך מושא חשוב למחקר אתנוגרפי. זאת משום שמחקר אודותיהן מלמד על האופן שבו מובן העולם בתרבות הנחקרת ועל הדרכים שבהם היא מכשירה את מי שגדלות וגדלים בה לתפקד בו.

המושב נקרא "הורות מיטיבה וילדות ראויה" מתוך התייחסות למכנה המשותף לכל המחקרים שהוצגו בו - כולם דנים במרחבים שייצרו מבוגרים עבור ילדים כדי להיטיב עמם. ההרצאות עסקו ביחסי הגומלין בין בית הספר להורים בתהליכי המעבר לכיתה א' (ד"ר לורן אדרייך – מכללת לוינסקי, ד"ר דבי גולדן, אוניברסיטת חיפה), בתהליכי ההקמה של בתי ספר עצמאים בישראל (עמית רוטמן, דוקטורנטית בחוג למנהיגות ומדיניות באוניברסיטת חיפה), לורןבאתגרים המתודולוגיים, התיאורטיים והאתיים הקשורים בהשמעת קולם של הילדים בפעילויות מאורגנות עבורם (הדס נצר דגן, דוקטורנטית בחוג למנהיגות ומדיניות באוניברסיטת חיפה) ובמחקר אתנוגרפי בזירות חינוך שאינן ממוסדות – המקרה של משפחות מטיילות בהודו (חן יערי, דוקטורנטית בחוג למנהיגות ומדיניות באוניברסיטת חיפה). בעקבות המקרים השונים שהוצגו בהרצאות הוצג פייפר מסכם על ידי ד"ר דבי גולדן והדס נצר דגן, שבחן את מאפייניו של המחקר האתנוגרפי בזירות חינוך ודן במקומה של האנתרופולוגיה של החינוך באנתרופולוגיה בישראל ומחוץ לה.

המושב הסתיים עם עניין מפורש להמשיך ולקדם את העיסוק באנתרופולוגיה של החינוך במסגרת האגודה האנתרופולוגית ועם סקרנות לקראת עתידה של עשייה זו.

לצפייה בתמונות נוספות מהאירוע לחץ כאן (בחלון חדש)
תמונה מהמפגשלאחרונה, התקיים מפגש מרתק בנושא חינוך וטיפול רגיש-תרבות עם נוער בהדרה בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך.  המפגש כלל פאנל של אנשי/נשות חינוך הלומדים/לומדות לתואר שני בחוג, ששיתפו בחוויות ותובנות מעבודתם בסביבה רב-תרבותית. בהמשך, ניתן מבט מחקרי על חינוך וטיפול רגיש תרבות.
 
העבודה החינוכית-טיפולית עם בני/ות-נוער החווים/ות הדרה חברתית כרוכה באתגרים רבים ואחד מהם הינו ההתמודדות עם הרקעים המשפחתיים השונים שלהם/ן במונחים של תרבות, הגירה ומעמד. על רקע זאת סוגיות של חינוך וטיפול רגישי-תרבות קריטיים לעבודתם של אנשי ונשות חינוך עם בני נוער החיים בעולמות-חיים מודרים. במפגש נדונו סוגיות אלו, תוך התייחסות לחוויותיהם/ן ותובנותיהם/ן של סטודנטים/ת מהחוג העובדים עם בני נוער בהדרה וכן ליחסים שבין סדרי הידע האקדמיים והפרקטיקה החינוכית-טיפולית בשגרת העבודה היומיומית.

לצפייה בתמונות מהמפגש לחצו כאן (בחלון חדש)
זר פרחיםהפקולטה לחינוך מברכת בגאווה את הסטודנטיות שנבחרו למצטיינות חוג בלימודי התואר הראשון: הסטודנטית עינת אליזרוב, מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם והחוג לחינוך מיוחד נבחרה למצטיינת חוג מטעם 2 חוגי לימודיה ואף נבחרה לקבלת פרס מצטיינת הרקטור על סמך הישגיה הלימודיים. הסטודנטית קושמרו מושית, מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה שנבחרה למצטיינת החוג.

למצטיינות החוגים תוענק מלגה ותעודת הצטיינות בטקס הוקרה לסטודנטים מצטיינים שיתקיים בחודש יוני באוניברסיטה.

הפקולטה לחינוך שמחה ומתרגשת על הישיגיהן המרשימים של הסטודנטיות ומאחלת להן הצלחה רבה בהמשך דרכן האקדמית והאישית.

כריכת המגזיןהפקולטה לחינוך מברכת את ד"ר סמדר גלעד שסיימה את למודי הדוקטורט בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך ופרופ' אנית סומך, ראש החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, על זכייתן בציון מאמר נבחר מומלץ, על ידי וועדת המערכת של כתב העת המכובד  Journal of Educational Administration, במסגרת פרסי המצוינות של Emerald Literati Network לשנת 2017.

המאמר שכותרתו "The day after: The organizational consequences of innovation implementation in experimental schools" פורסם בגיליון 54 (1) של כתב העת, בשנת 2016.

תקציר המאמר:

Purpose - The purpose of this paper is to examine the implications of implementing innovation in experimental schools (focussing on R & D) for school effectiveness post-intervention (five years). Based on theoretical models of social exchange and “conservation of resources” (Hobfoll, 1989), the authors focussed on assessing the effects of implementing innovation on individual outcomes (strain) and school level outcomes (social cohesion, emotional conflict, organizational innovation). The authors compared three types of schools: schools that have completed the implementation process (after), schools still in the implementation process (during) and schools not participating in the implementation process (control group).

Design/methodology/approach – A sample of 75 schools (23 non-experimental, 25 during the experiment, 27 post-experiment) was used. Data were collected from teachers and principals to avoid a single source bias.

Findings – MANOVA analyses suggest that the process of implementation of innovation contributes to organizational effectiveness: differences were found between the control group and the two groups of experimental schools. The two groups of experimental schools showed higher levels of organizational innovation and social cohesion and lower levels of emotional conflict and strain as compared to the control group.

Research limitations/implications – This study concentrated on the question of the direct links between the study variables – the effects of the implementation of innovation on school functioning. It would be interesting to examine the limit conditions (encourage – discourage factors) for these relations.

Practical implications – Findings suggest that a structured process of implementing innovation contributes not only to the outcome of innovation in school, but also enhances overall school functioning.

Originality/value – Permits the authors to deepen the knowledge of the potential of organizational processes of innovation in schools over time (pre-during-post process).  

לדף המאמר בכתב העת לחצו כאן (בחלון חדש)

תמונה מהסמינרהמגמה לטכנולוגיות בחינוך ומרכז לינקס לחקר למידה בחברת המידע ערכו ביום רביעי 24.5.17 סמינר, במסגרתו התארחה ד"ר מריה אריסטיידו (Maria Aristeidou), חוקרת במכון לטכנולוגיות חינוכיות של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה, להרצאה שכללה תובנות אשר נוגעות לאופנים שבהם ניתן ליצור קהילה מקוונת פעילה וברת-קיימא, שבמסגרתה יכולים אזרחים לקחת חלק פעיל במחקר מדעי. ההרצאה התמקדה בעיצוב קהילות מקוונות שעוסקות במחקר מדעי ודנה בין היתר בגיוס חברי הקהילה, באופי השתתפותם, ובתהליכי הלמידה שהם חווים.

תקציר ההרצאה -

Citizen science participation communities: design, engagement & learning

The presentation offered insights into how to create an active and sustainable online community for citizens to engage in scientific investigations. Citizen inquiry communities combine aspects from citizen science and inquiry-based learning, producing science learning experiences within distributed communities of interest. Citizens in these communities are involved in planning and implementing their own investigations, supported and guided by online systems and tools within an inquiry environment, while collaborating with science experts and non-experts. Drawing on two design-based research studies on citizen inquiry, the presentation focused on the design of online communities of scientific investigations, recruitment and retaining of members, factors that engage or disengage members from the community, and whether and how members learn throughout their participation. The presentation concluded with highlighting essential guidelines for improving the design of such communities and consequently the learning outcomes citizens gain through their participation.

לצפייה בתמונות מההרצאה לחץ כאן (בחלון חדש)

סמליל הרשות ללימודים מתקדמים באוניברסיטת חיפההפקולטה לחינוך מברכת את המאסטרנטית מיכל דביר, מהחוג לחינוך מתמטי, על זכייתה בתעודת ציון לשבח על ידי ועדת‏ השיפוט ‏לעבודות ‏גמר‏ מחקריות ‏(תזות)‏ מצטיינות מתוך המועצה ללימודים מתקדמים. מיכל זכתה ‏בתעודה על ‏עבודת ‏הגמר ‏המחקרית‏ (תזה) ‏שלה בנושא:‏"חשיבה ‏עם‏ מודלים ‏ומידול‏ סטטיסטיים ‏בקרב‏ ילדים ‏צעירים ‏במסגרת‏ חקר‏ נתונים"‏‏בהנחייתו ‏של‏ פרופ' ‏דני ‏בן-צבי.‏‏

תקציר העבודה:
עידן המידע שבו אנו חיים מאופיין בנגישות הגדולה שקיימת כיום לכמות עצומה של נתונים, המלווה כמעט כל פעילות יומיומית. אולם, על מנת לעשות בהם שימוש בכדי לקבל החלטות מושכלות ומבוססות, נדרשות מיומנויות מורכבות (מכלול מיומנויות אשר מכונה לעתים אוריינות סטטיסטית), אשר בבסיסן הבנה מעמיקה (ולא בהכרח דגש על חישובים פורמאליים). לאור דרישות המציאות של ימינו, ועל בסיס ההבנה כי בוגרי מערכת החינוך בעידן של היום, חייבים להיות מצוידים בכלים שיאפשרו להם להתמודד עם המורכבות שהוזכרה לעיל, כמו גם ההבנה שזוהי חובתם של אנשי המחקר החינוכי לספק תובנות מחקריות, שיהוו בסיס לפיתוח הוראה שתקדם זאת, נעשה בשנים האחרונות מאמץ גלובלי בקרב קהילת החינוך הסטטיסטי לתת לכך מענה. מחקר זה מצטרף למגמה זו בעולם החינוך הסטטיסטי ומתמקד בעידוד ניצני חשיבה זו בקרב ילדים צעירים. הבחירה להתמקד בגילאים הצעירים יותר (גילאי בית הספר היסודי) נובעת מהאמונה כי פיתוח מוקדם של יסודות ההבנה (גם אם תחילה בלתי פורמאליים) הוא המפתח לפיתוח הבנה משמעותית בשלב מאוחר יותר של רעיונות וכלים מורכבים.

בפרט – מחקר זה חותר לאפיון החשיבה הנלווית לעבודה עם ייצוגים (מודלים) ותהליך הערכתם ושיפורם (מידול), שמהווה חלק בלתי נפרד מהחשיבה המלווה את תהליך הסקה הסטטיסטית (ולכן מכונה חשיבה עם מודלים מידול סטטיסטי): למשל עבודה עם מדגם נתונים חלקי (שאמור לייצג אוכלוסייה גדולה יותר), או שימוש בהמחשה ויזואלית של נתונים אילו (כגון גרף או ציור של מגמה שזוהתה במסגרתם). מממצאי המחקר עולה כי תהליך המידול הסטטיסטי (להבדיל מתהליכי מידול שאינם סטטיסטיים) הינו בעל מאפיינים ייחודיים כגון שימוש סימולטני בריבוי של ייצוגים בעלי תפקידים שונים. מאפיינים אילו מבהירים יותר את מורכבותו, אך בו בזמן מרמזים כי ההתנסות בו היא בעלת פוטנציאל חינוכי משמעותי. טענתנו היא שזיהוי מאפיינים ייחודיים אילו, כמו גם אפיון החשיבה הנלווית לתהליך המידול הסטטיסטי בקרב לומדים צעירים, הינם תנאי הכרחי לרתימת פוטנציאל זה, הן לצורך יישום של מטרות פדגוגיות, והן לצורך מחקר עתידי ונרחב יותר בנוגע למהותם וכוחם של מודלים ומידול מסוג זה.
תמונה מיום החוגהחוג לייעוץ והתפתחות האדם קיים השבוע יום עיון שעסק ב"אלבום התמונות החסר: התנסות, מחקר וטיפול בילדים מאומצים", בהשתתפות מאות אורחים. אריאנה מלמד, עיתונאית, סופרת ומבקרת ספרות וטלויזיה, סיפרה על תעשיית האהבה, תעשיית הכאב ומרצי החוג הציגו את הקשיים והרווחים של הורים מאמצים וילדים מאומצים. במסגרת האירוע חולקו חמש מלגות לסטודנטים מצטיינים - מלגות המגמה לייעוץ חינוכי ע"ש ד"ר מוסא קרייני ז"ל ומלגות מטעם התכנית הרב-תחומית לחינוך והתפתחות בגיל הרך ע"ש פנינה וזאב ברנובסקי ז"ל.

במסגרת פרסי קרן ברנובסקי, זכתה ד"ר שירה יובל אדלר בפרס- 'עבודת דוקטורט מצטיינת' על עבודתה "הברית המשפחתית בפעוטות ובגיל הגן: תרומתה לנרטיבים הרגשיים של ילדי הגן" בהנחיית פרופ' דוד אופנהיים. בפרס 'עבודת תזה מצטיינת', זכתה גב' סמר זהר על עבודת הגמר המחקרית שלה "חוויית האשפוז של ילדים מרצועת עזה המאושפזים בישראל והשתקפותה במפגש הביבליותרפי – פרספקטיבות של הילדים ומלוויהם" בהנחיית פרופ' הדס ויסמן.

הפקולטה לחינוך מברכת בגאווה את כל הזוכים/ות ומאחלת לכולם הצלחה גדולה גם בהמשך.

לצפייה בתמונות מיום העיון לחצו כאן (בחלון חדש)
מורן סמואלהפקולטה לחינוך מברכת את החותרת הפראלימפית מורן סמואל, בוגרת תואר ראשון בחוג לפיזיותרפיה ותואר שני בתוכנית הבינתחומית בחינוך בגיל הרך בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, על זכייתה במקום ראשון וקביעת שיא עולם חדש באליפות הבינלאומית שהתקיימה בשבת האחרונה בגבירטה איטליה, המהווה הכנה לאליפות העולם בחתירה.
סמואל, המדליסטית הפראלימפית בת ה-34 ניצחה במקצה ל-2,000 מטרים בסירת יחיד עם זמן של 11:22:03 דקות, ועשתה זאת בפעם הראשונה בה מתקיימת תחרות פראלימפית במקצה זה, שנכנס רק לפני כחודשיים למעגל התחרויות לקראת טוקיו 2020.
(*מתוך "השבוע שהיה", גליון 28)

תמונה מהסמינרהפקולטה לחינוךהמשתתפים בהצגת הסמניר מברכת את פרופ' חנן אלכסנדר, דיקן הפקולטה, על שהתמנה בין כ- 11 חוקרים ברחבי העולם שהוזמנו להשתתף בסמינר החשוב לחינוך אתי, ב-Highley Manor (משכן המסורתי למשפחתו של המשורר הורמתי הידוע Percy Bysshe Shelley ) אשר במחוז סאסקס שבאנגליה, בחסות הקרן לשלום (Guerrand-Hermès Foundation for Peace (GHFP.

הסמינר שנערך בין ה 8-9 במאי התמקד בבחינה מעמיקה של השאלה - 'כיצד ניתן לספק לצעירים תהליכים והתנסויות חינוכיים על מנת להגביר את המודעות, הרגישות והמוטיבצייה האתיות בהקשר של מערכות חינוך ציבורית?'. מודעות אתית שכזו, נכתב בתיאור הסמינר, עוסקת בהערכה אוהדת של נקודות מבט, רגשות, פרספקטיבות והתנסויות של אנשים אחרים כמו גם בדאגה לאחרים בסביבתנו ולאלו הרחוקים ושונים מאיתנו. הסמינר כלל דיונים בעלי מיקוד תיאורטי ופרקטי לגבי השינויים הנחוצים במוסדות חינוך עבור תמיכה בתלמידים בתהליך הפיכתם לבעלי מודעות, רגישות ומוטיבציה אתיות גבוהות.

הקרן לשלום (Guerrand-Hermès Foundation for Peace (GHFP מהווה צוות חשיבה בינלאומי ומכון לחקר השלום. עבודת הקרן מעוגנת באמונה ששלום הוא מושג אנושי הניתן להשגה רק כאשר אנשים נמצאים בקשר עם אנושיותם. בהשראת אמונה זו, מטרת הקרן היא לבחון דרכים לשגשוג אנושי של אינדיבידואליים וקהילות ולקדם שינוי חברתי רחב.

לאתר האגודה לחצו כאן (בחלון חדש)

תמונה מיום העיוןביום רביעי 10 במאי 2017 התקיים יום העיון השנתי המשותף של המגמה לחינוך, חברה ותרבות בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך והמגמה לחקר החינוך האלטרנטיבי בחוג ללמידה, הוראה והדרכה. יום העיון הדגיש את שיתוף הפעולה בין שתי המגמות והתמקד בנושא 'מסורת וביקורת בחינוך'.

יום העיון  נפתח בפאנל של מומחים שהתדיינו במורכבות נוכחות מעשה הביקורת מול המסורת בשדה החינוכי: ד"ר מוהנד מוסטפא, התמקד ביחס למסורת אסלאמית בעולם הערבי, ד"ר ליאור אלפרוביץ, עסק במסורת הדתית היהודית והביקורת בה ואילו ד"ר קציעה עלון, הביאה קולות ביקורתיים מהשירה המזרחית מול סוגיות של שפה ושייכות.
בנוסף, במהלך היום הסטודנטים של שתי המגמות הנחו מושבים שהתמקדו בטקסטים רבלנטיים שנקראו מראש.

הכנס הסתיים ברב שיח בהשתתפות הסטודנטים וחברי הסגל: ד"ר אימן אגבאריה, ד"ר יותם חותם וד"ר אביהו שושנה.

לצפייה בתמונות מיום העיון לחצו כאן (בחלון חדש)

פרופ׳ הדס ויסמןפרופ' הדס ויסמן, מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם והתכנית הבינלאומית לחקר השואה ע"ש משפחת ויס-לבנת ראיינה לאחרונה את ניצול השואה, איש העדות משה גלוטמן, על ספרו "קשת בענן" וסיפורו האישי, במסגרתו שרד את שואת יהודי טרנסניסטריה.

משה גלוטמן מסר את עדותו בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה שהתקיים באוניברסיטת חיפה וריגש את המשתתפים בסיפורו האישי והאופן בו שרד את שואת יהודי טרנסניסטריה. בטקס שהונחה ע"י פרופ' ג'ני קורמן, דיקנית הסטודנטים, נכחו מאות משתתפים מהסגל האקדמי, המנהלי וסטודנטים.


לחץ כאן לצפייה בראיון המלא (בחלון חדש)

צילום כריכת המגזיןהפקולטה לחינוך שמחה לברך את פרופ' דני בן צבי, ראש המגמה לטכנולוגיות בחינוך בחוג ללמידה, הוראה והדרכה - יחד עם שותפיו קרן ארידור, דוקטורנטית המונחת על ידו בחוג, Katie Makar מאוניברסיטת Queensland ו- Arthur Bakker מאוניברסיטת Utrecht - על זכייה של מאמרם המשותף כאחד מעשרת המאמרים הנבחרים של כתב העת האקדמי ZDM Mathematics Education בהוצאת Springer . לרגל הזכייה, המאמר משנת 2012, שכותרתו Students' emergent articulations of uncertainty while making informal statistical inferences זמין להורדה חינם מהאתר (בחלון חדש).

תקציר המאמר:

Research on informal statistical inference has so far paid little attention to the development of students’ expressions of uncertainty in reasoning from samples. This paper studies students’ articulations of uncertainty when engaged in informal inferential reasoning. Using data from a design experiment in Israeli Grade 5 (aged 10–11) inquiry-based classrooms, we focus on two groups of students working with TinkerPlots on investigations with growing sample size. From our analysis, it appears that this design, especially prediction tasks, helped in promoting the students’ probabilistic language. Initially, the students oscillated between certainty-only (deterministic) and uncertainty-only (relativistic) statements. As they engaged further in their inquiries, they came to talk in more sophisticated ways with increasing awareness of what is at stake, using what can be seen as buds of probabilistic language. Attending to students’ emerging articulations of uncertainty in making judgments about patterns and trends in data may provide an opportunity to develop more sophisticated understandings of statistical inference.

Menu