arabic-textבשפה הערבית מתקיימת תופעה המכונה "דיגלוסיה". מונח זה מתייחס לקיומם של הבדלים בולטים במאפייני השפה שבה נעשה שימוש בנסיבות שונות. כך, בערבית נבדלת שפת היום-יום ("ערבית מדוברת") מן השפה התקנית (המכונה "ערבית ספרותית"), אשר משמשת במעמדים רשמיים וכן בכתיבה וקריאה. בשל כך נוצר מצב בו הערבית המדוברת, שהיא שפת אמם של דוברי הערבית מבחינת עיתוי ואופן רכישתה, אינה מתקיימת בדרך כלל בכתב.

לאחרונה פורסמו בכתב העת European Journal of Neuroscience תוצאות מחקר אשר נערך ביחידה לחקר השפה הערבית במרכז אדמונד ספרא לחקר המח בלקויות למידה, בראשות פרופ' אוסיד ח'טיב, ובשיתוף פעולה עם מיכאל נבט ודר' ענת פריאור. במחקר נבחנו ההשלכות של הצגת מלים כתובות בערבית מדוברת על העיבוד של מלים אלה. המשתתפות ביצעו מטלה המכונה "קטגוריזציה סמנטית", שבה התבקשו להחליט האם צמדים של שמות עצם, אשר הוצגו על המסך בו-זמנית, משתייכים לאותה קטגוריה סמנטית. המטלה הוצגה בשלוש גרסאות- בראשונה הוצגו שמות עצם בערבית ספרותית, בשנייה בערבית מדוברת, ובשלישית הוצגו שמות עצם בעברית, שהיא "שפה שנייה" עבור המשתתפות (כלומר, אינה שפת אמן). הפעילות המוחית של המשתתפות בעת ביצוע המטלות נמדדה באמצעות MRI.

בביצועי המשתתפות ניכר יתרון לערבית הספרותית ביחס לערבית המדוברת ולעברית, הן בדיוק והן בזמני התגובה. מוקדים של פעילות מוחית נצפו בכל המטלות באזורים אופייניים לעיבוד של שפה, וגם כאן נמצאו הבדלים בין השפות מבחינת היקף ועוצמת הפעילות. כך, האזורים הפעילים היו נרחבים יותר הן במטלה בערבית מדוברת והן במטלה בעברית, ביחס למטלה בערבית ספרותית, ממצא המשקף כנראה אף הוא יתרון לערבית הספרותית במטלות אלה, כלומר נראה כי בעיבוד של מלים כתובות מתפקדת הערבית הספרותית כשפה ראשונה. בעוד שאת ההבדלים שנצפו בהשוואות בין המטלה בערבית הספרותית לבין המטלה בעברית ניתן להסביר בהיותה של העברית שפה שנייה, נראה כי ההבדלים בין ערבית ספרותית לבין ערבית מדוברת משקפים את חוסר המוכרות היחסי של המלים הכתובות בערבית מדוברת. בפרט, למשל, נצפו הבדלים בפעילות באזור שמחקרים קודמים יחסו לו תפקיד בזיהוי מלים כתובות. מאידך, בערבית המדוברת נצפתה גם פעילות חזקה יותר (ביחס לשתי השפות האחרות) באונה הקודקודית השמאלית, ויתכן שפעילות זו משקפת זיקה חזקה יותר בין מלים בערבית מדוברת.

ראוי לציין כי מחקר זה הוא הראשון אי פעם בו נבדק הבסיס המוחי לדיגלוסיה בשפה הערבית באמצעות MRI. כמו כן המאמר אשר פורסם הינו פרי ראשון לשיתוף הפעולה בין אוניברסיטת חיפה לבין המרכז הרפואי "רמב"ם". המאמר הוקדש לזכרה של פרופ' צביה ברזניץ ז"ל.  


קישור למאמר המלא: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25040779

באתר זה נעשה שימוש בתמונות מתוך מאגרי התמונות Thinkstockphotos Shutterstock istockphoto
Menu