paul miller פרופ' פול מילר, מהחוג לחינוך מיוחד, היה חוקר יצירתי, איכותי ואמיץ. עבודתו המוקפדת והיסודית נקטה עמדה מקורית בהתפתחות האוריינות אצל כבדי שמיעה. תמונה נוספת של פולפול היה לא רק חוקר של שפה וקריאה בקרב כבדי השמיעה, אלא גם יוצר של דרכי התערבות בקהילה.

תרומתו לחקר כבדות שמיעה עד חרשות משמעותית ביותר ואף תרמה לקידום אוכלוסייה זאת במובנים רבים.

 פול כיהן כראש החוג לחינוך מיוחד בין השנים 2013-2019 ופעילותו רבת השנים בחוג הייתה מבורכת.

יהי זכרו ברוך

 

לקריאת הכתבה על מותו של פרופ׳ פול מילר מאתר כלבו (בחלון חדש)

 

נרות נשמה על רקע שחור

״פול - שמחתי כל כך שהמקהלה הקמרית של טיבעון הסכימה להופיע בהתנדבות בערב סיום השנה של הפקולטה לחינוך שערכתי בביתי.  זה הייה מזמן - בשנת 1998 אם אני זוכרת נכון. והינה, חברי המקהלה שהוזמנה על ידי יורדים אט אט במדרגות גינת הביית שלי בטיבעון - ופתאום אני רואה אותך ביניהם. איזו הפתעה נעימה. ומאז, לאורך כל הדרך, תמיד הפתעת בשקט שלך -  איש מוסיקה, תמיד חבר, תמיד אמין, תמיד מדען ותמיד בעל קול מיוחד - בכל תחום - צליל קולך מלווה אותי פול - כבר בגעגועים״

פרופ׳ רות לין 

 

נרות נשמה על רקע שחור

מות ופול פשוט לא מסתדרים לי.

אדם ישר מאוד, עם אינטליגנציה גבוהה מאד, איש ענו עם רגשות של חמלה  ורצון עז להגן על החלש ולמצוא מקום מכובד בחברה לכל אדם.

היה תענוג לשוחח איתו ואתגעגע לו מאד.

פרופ׳ חיה קורץ

נרות נשמה על רקע שחור

״דבר פטירתו של פרופ' פול מילר היכה אותנו בתדהמה.
פול היה אדם אופטימי ומלא מעשים טובים כרימון.
השותפות שלנו בין בית חינוך רגבים לחינוך מיוחד לבין היחידה לחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה הייתה תוצאה של הרגישות הגבוהה של פול למערכת החינוך המיוחד והרצון שלו לסייע לה ולתמוך בבתי ספר לחינוך מיוחד בכל דרך אפשרית.
יום העיון שערכנו לפני למעלה משנה בראשות פול היה אירוע מיוחד עבורנו.
היו לנו עוד תכניות רבות לשיתוף פעולה עם פול למען האוכלוסיות המיוחדות, אבל זה נגדע עם פטירתו.
אנחנו מקווים להמשיך ברוחו של פול את שיתוף הפעולה בין רגבים לאוניברסיטת חיפה.
תנחומים מקרב לב לכל בני משפחתו של פול ,ידידיו ועמיתיו.
יהיה זכרו ברוך!״

הצוות המוביל של רגבים: אילנה לוי, רותי רון, רוחלה נחשול ורקפת וידברג והמתנדב: אביגדור זוננשיין

נרות נשמה על רקע שחור

לקריאת הקובץ לחץ כאן (בחלון חדש)

 

Ofra Rosenstein and Batel Hazan Liran

נרות נשמה על רקע שחור

״ראיתי בתדהמה גדולה את ההודעה על פטירתו של פול מילר.  ממש ממש עצוב לי לשמוע.

לא היכרתי אותו בעצם כלל אבל לאורך שנים היינו מברכים זה את זה בלבביות בקפיטריה ולפעמים היה מספר לי מה הוא עושה. הוא תמיד נראה היה מקסים להפליא. ויצא שכשהייתי יורד  לשתות משהו הייתי מחפש אותו בעיני, בתקווה שהוא שם, כי השיחות הקצרות איתו היו הנאה גדולה.

 לא אפנה למשפחתו כי ההיכרות שלנו היתה כה מצומצמת, אבל עם זאת אני מרגיש צער גדול כאילו היכרתי אותו היטב.

 אני משתתף בצער הפקולטה, החוג ללקויות למידה,  ובעיקר בצער המשפחה. ״
 
 פרופ' קובי פטרזיל – החוג למתמטיקה


 
 

נרות נשמה על רקע שחור

פול היקר,
 
ואני חשבתי שתמיד תישאר כאן,
פול הצעיר ברוחו ונשמתו.
חשבתי שתמיד תהיה כאן כשאטלפן ואנסה לקבוע לקפה על הים בקיסריה. puk uvsucru, c,nubv nau,p,כן, גם אחרי כל כך הרבה שנים.
קבענו שניפגש שוב אחרי שתחלוף מגפת הקורונה,
אבל כך פתאום - אתה איננו.
עוד לא הספקתי להיפרד, כי לא חשבתי שצריך,
עוד לא הספקתי להודות, כי האמנתי שעוד אספיק.
אבל לא...
לא הספקתי להגיד לך תודה על כל השנים שעבדנו ביחד, על אמונה שלך בי, על כך שסמכת עליי, על כך שלימדת אותי כל כך הרבה דברים על החיים ועל עצמי, על השיחות המעניינות ועל הליווי והדאגה לאורך השנים, אפילו כשכבר עזבתי את האוניברסיטה.
תמיד היית שם בשבילי, כחבר, כידיד, מעולם לא כ"מנהל", למרות שהיית ויכולת להיות. תמיד בחיוך, בנועם, בנימוס, בחביבות ובסבלנות אין קץ.
תודה על החברות פול.
כל כך עצוב לי שאתה איננו,
כך פתאום.

עבדתי עם פול כ-10 שנים כעוזרת הוראה וכעוזרת מחקר בקורסים ופרויקטים שונים, כשהמשמעותי ביניהם היה פרויקט VL2. כשהסתיים הפרויקט עזבתי את האוניברסיטה, אך אני ופול המשכנו לשמור על קשר.  
התמונה המצורפת צולמה בפגישתנו האחרונה, 22.12.2019. פרופ' פול מילר ביחד עם ד"ר דבורה גולדן ופרופ' קלרה סבג שהיו המנחות שלי לתזה והכירו לי את פול, לפני עשרים שנה.  

מוקדש לזכרו, בעצב ובגעגוע,

מיכל, מור-מילרמן

נרות נשמה על רקע שחור

 ״קראתי בתדהמה וצער על מותו דשל חברי הקרוב פול מילר

הוא היה סמל הצניעות ואהבת האחר וכמובן איש אקדמיה גדול

פול תרם כל השנים, מאז 1990 לפעילות החינוכית טיפולית שאני מנהל בעכו למען ילדים ובני נוער במצוקה קשה.
הוא תמיד ביקש שלא אפרסם את תרומתו ברבים כי הוא תמיד עזר ונתן ולא ציפה ולא חיכה שיודו חו (נתינה ואהבה  שלא  תלויה בדבר)

פול היה ״נטע זר״ במובן המוסרי-ערכי  החיובי.

פול הוא איש החמלה- Compassion  בנוסף להתנדבות למען ילדי המצוקה.

ברמה האישית הוא הצליח להתקבל על כולם באוניברסיטה: מרצים, עובדי מינהל, סטודנטים, זאת בזכות האמפטיה, ההכלה, והקבלה והיעדר שיפוטיות ודעות קדומות אצלו.

בהיותי מחובר להרבה אנשי סגל מחוץ לפקולטה חשתי שגם הם אהדו אותו מאוד.

תמיד הרגשתי שיש לגביו  סוג של קונסננסוס-הסכמה כללית באוניברסיטה שהוא מיוחד, טוב לב, ישר, אמין.

אני מוסר את תנחומיי לשרה אשתו״

בברכה

ד"ר אסטפן מרון – הפקולטה לחינוך

נרות נשמה על רקע שחור

ראשית כל, הידיעה על מותו של פרופ' פול מילר הכתה בתדהמה את כל מי שמכיר אותו, עוד מהימים שהיה סטודנט בחינוך ובין השנים 1985-1995 עבד כמדריך בעמותת שמ"ע חיפה, עמותה לקידום ולשילובם של תלמידים חירשים וכבדי שמיעה בתחומי החיים, החל בשדה החינוך עד המרקם החברתי, ותעסוקתי גם.

בסיפורים הקצרים שיובאו להלן, אתאר בקצרה את הזכרונות שלי, תחילה כחניך של פול מילר בבית שמ"ע בחיפה, ושנים מאוחר יותר נפגשנו כידידים באוניברסיטת חיפה. אספר גם כיצד השנים הראשונות עיצבו את דרכו ואף תרמו לעיצוב ראיית העולם שלו בקריירה האקדמית בחוג החינוך המיוחד בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה.

חבריי החירשים ואני כשהיינו בני עשרה היינו מסיימים את הלימודים בבית ספר, ואחרי הצהריים היינו מבלים בבית שמ"ע חיפה לצורך פעילות ספורטיבית- חברתית. רבים מהתלמידים היו מגיעים בהסעות מאורגנות וגם בתחבורה ציבורית לבית שמ"ע.

בית שמ"ע חיפה שוכן באמצע ההר, הר הכרמל, וכמה צעדים ספורים משם מגיעים לגנים הבהאיים. עמותת שמ"ע חיפה קיבלה מהעירייה מבנה חד קומתי קטן וחצר קטנה. במבנה היו כארבע חדרים, משרד קטן ושירותים. ההליכה  לבית שמ"ע  דורשת מכל התלמידים כוחות פיזיים שדורשים גם יכולת אקרובטית ולא במקרה לכתובת של בית שמ"ע חיפה קוראים מדרגות בית שערים.

לבית שמ"ע חיפה אפשר להגיע רק ברגל. כמעט ואין דרך להגיע אליו ברכב פרטי, אולי במקרה והדיירים מסכימים לוותר על מקום חנייה אז מוצאים בנס חניה פנויה ואולי רכב אחד או שניים יכולים לחנות בחניון צר וסמוך למגרש ספורט יצוק באספלט גס. אותו מגרש ספורט, שמשמש עבור ילדי השכונה אבל לעיתים משמש גם עבור תלמידי שמ"ע חיפה, אותו מגרש קטן יכול להצית תגרה וקטטות בין אנשים שומעים וחרשים.  גרם מדרגות ארוך מוביל לבית שמ"ע ובימים טובים ובראות טובה, אפשר לראות את מפרץ חיפה הנפתח לאופק רחב.

נרות נשמה על רקע שחור

זיכרון מ/לפול
הזיכרון מעוצב על פי הרגע שבו הוא נכתב.
אני מנסה להבין איך אני זוכרת את פול; איזה אוסף של תמונות הוא השאיר לי.
התמונה הראשונה- כל אותם מפגשים אקראיים במסדרונות.
ההתחלה היתה עוד בקומה 8 של המגדל .
כל הסגל של החוג לחינוך בקומה אחת.
פול ואני מתחילים את הקרירה האקדמית, ולא ממש מבינים מה זה אומר.
בשיחות מסדרון אנחנו מנסים לפצח את החידה.
עוברות שנים, והשיחות עוברות למסדרונות בניין הפקולטה החדש.
פול מתרגש מתקציב המחקר הענקי שקיבל  בשיתוף עם האקדמיה התורכית.
המחקר הזה ממלא את כולו. בכל פגישת מסדרון אני מקבלת עוד פיסת מידע מהמחקר, עוד נסיעה ועוד איסוף נתונים שמתקדם. יש גם תיסכולים, אבל תמיד נשארים התשוקה והעניין האמיתי. מרגש לראות עד כמה הוא באמת אוהב את מה שהוא עושה.
התמונה השניה-  קבוצת הצעירים
הנה אנחנו חבורה של "מתחילי אקדמיה".
פול, לילי, קלרה, דבי, אורה ואני. חבורה שמתחילה יחד את המסלול האקדמי התובעני.
אנחנו מוצאים בקלות אחד את השני והופכים למעין קבוצת תמיכה.
רק באקדמיה, חבורה של אנשים בסביבות גיל הארבעים-  הם הצעירים.
אנחנו מסתכלים על "הזקנים" במידה של כבוד והערכה, אבל גם בתחושה של פער דורות.
מתחילים לגלות את חוש ההומור המיוחד של פול.
פול מביא לחבורה את הקול המיוחד שלו. היכולת שלו להתסכל על הדברים הבנאליים קצת אחרת; עם קצת ציניות והרבה יצירתיות.
התמונה השלישית- מפגשים מקצועיים
עקבנו על הקרירה האקדמית זה של זה.
התלבטנו מתי כדאי לפנות לדיקן, כדי לפתוח בפרוצדורה, התרגשנו שאחד מאיתנו זכה בקידום המיוחל.
שמחתי לשמוע שהנה הוא שוב נוסע לכמה חודשים לשוויץ, להתנתק מהרעש ולכתוב לו בשקט מאמרים בנוף ההוא, שאינו ישראל.
למרות שבאנו מתחומי מחקר שונים לחלוטין, אנחנו תחילים לגלות גם חיבורים.
ופול יודע להקשיב; רוצה לשמוע נקודת מבט אחרת, ללמוד משהו חדש.
אני מגלה את הסקרנות האינטלקטואלית של פול; אבל גם את המסירות, המעורבות  והאכפתיות שלו לסטודנטים.
התמונה הרביעית- מפגשי כוס הקפה
והיה כמובן גם פול האישי. פול ששר במקהלה; פול הספורטאי; פול של המשפחה.
והיו מפגשי הקפה, שדיברנו על הדברים שבאמת הטרידו.
חלקנו לחצים, תהיות וחיפוש אחר המהות, ועל מה שבאמת חשוב.
ופתאום יש עוד חלקים של פול. פול עם מסלול חיים מרתק. פול שיודע להסתכל על החיים בפרספקטיבה רחבה ומורכבת. פול שיודע להוקיר תודה על מה שהחיים זימנו לו.

אילו תמונות הזכרון שיש לי ממך פול.
היית פה, השתלבת; אבל היה בך גם החלק משם, שהבאת לכאן.
רואה אותך כל כך חי ונוכח; עדיין המומה ומתקשה לדבר בלשון עבר.

תנוח בשלווה.
פרופ׳ אנית סומך

 

נרות נשמה על רקע שחור

לכבודך, פול.

במשך כמה שנים היינו בחדרים קרובים בקומה 5.

שיחות קטנות על קפה של בוקר ואחר הצהרים.

המבטא המיוחד שלך נשמע עדיין כאן. שיחות שלמות על טיולים ומסעות וכן, גם על מחקר - חRשות וקRיאה

החלפנו חוויות גם על החיים.

פול, איש של שמחת חיים, איש מתייחס .

בניצוחה של דנה חברנו למקהלת הפקולטה. פשוט אהבת לשיר .

נעמי שמר כתבה: "עצוב למות באמצע התמוז" . הפעם נראה ש'עצוב למות באמצע הקורונה'. תקופה לא צפויה, אובדן לא צפוי.

תחסר מאוד מאוד.

והתמונה היא מהמקהלה.

מהווי המקהלה

 

פרופ׳ מיכל שני

 

נרות נשמה על רקע שחור

כמה מילים על פול בשבילי
כמו לכולנו גם לי פשוט בלתי נתפס לדבר על פול בלשון עבר.
בשבילי פול היה כמעט מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מהפסיפס האנושי המגוון והעשיר של הפקולטה שלנו. הכרתי אותו גם כחבר סגל יפה תואר שאי אפשר היה להתעלם מאישיותו ומהייחודיות שלו. חלקנו את היות שנינו תושבי טבעון, ואני עוד זוכרת את הימים שהדרך לאוניברסיטה היתה כרוכה בפקק ארוך מאד בין יגור לנשר ורבים היו יורדים לשוליים ועוקפים מימין דרך תחנת הדלק, הייתי כמובן בין אלה שלא עוקפים אבל כן יושבת במכונית ומתעצבנת, אבל הייתי ממש מרגישה שמחה בלב ורגשות חמים כלפי פול כשהייתי מזהה אותו עומד כמה מכוניות לפני בתור בנימוס (קל היה לזהות אותו כי נדמה לי שבאותם ימים היתה למכוניתו לוחית זיהוי לבנה). באחד הימים היה לנו מפגש עם הרקטור או הנשיא (נדמה לי שזה היה אהרון בן זאב) ופול הביע את מורת רוחו על התנהלות רשות המחקר במסגרת מחקר שערך במימון של קרן אירופאית. פול היה מאד נסער והביע את דבריו בישירות ובעוצמה, ואם אני זוכרת נכון אחרי שדבר אמרתי לאהרון שאני מקווה שהוא מבין שהדברים שפול מביע באים מאדם נעים הליכות שעומד בנימוס בכל פקק תנועה, ובכלל. פול תמיד הראה אכפתיות וקולגיאליות וחוויתי אותו כמי שתמיד מוכן לעזור ולסייע. כשהייתי מעיפה מבט לעבר משרדו הייתי נהנית לראות אותו יושב עם הסטודנטים והדוקטורנטיות שלו מתוך עניין אמתי בנושאים שחקר ומחויבות לשמש מנטור ולקדם אותם.  
ההכרות שלנו מחוץ לאוניברסיטה כללה את היותה של זהר הבת הצעירה והבן שלי אורי באותה שכבה בחט"ב ובצופים, והיינו נפגשים מידי פעם בטקסים ביער ובמחנות הקיץ. במשך השנים היינו מדברים על שנת השירות והשירות הצבאי של זוהר ואח"כ הלימודים שלה בעו"ס באוניברסיטת ב"ג. פול תמיד דיבר על הבנות שלו בתחושת גאווה ונחת מהולה בצניעות רבה. בשנה שעברה פול ואני גם היינו נפגשים בשעורי יוגה בטבעון. לבי בוכה וכואב כשמצאתי שענה לי בוואטסאפ האחרון ממנו - "נתראה בקרוב ביוגה".
כאשר פול קבל את הפרופ' מן המניין הייתי ממש מאושרת עבורו. היתה לי הרגשה שהוא הפתיע את עצמו בכך שהקידום נתן לו תחושת סיפוק והישג ביחס לכל העשייה האקדמית שלו במחקר בהוראה ובראשות החוג. במפגש מועצת הפקולטה שבו כולנו הרמנו כוסית מכל הלב לכבודו של פול, ודברו על הישגיו האקדמיים והראו תמונות מכבר הימים שלו עם חבריו בפקולטה, פול הפתיע את החברים בכך שבחר לספר על הדרך המורכבת והארוכה שעבר מהילדות שלו בשוויץ במשפחה פשוטה ועד לאן שהגיע בזכות עצמו. עבורי דבריו היו מרגשים עד דמעות בישירות, באומץ, בנאמנות לאמת שלו, ובאופן האוטנטי שבו סיפר את סיפורו האישי.
פול יחסר לי מאד ואני בטוחה שלרבים אחרים שזכו להכיר אותו ולעבוד איתו.
תנחומי וחיבוק גדול וחם לשרה, לבנות ובני זוגם ולנכדים,

פרופ׳ הדס ויסמן

נרות נשמה על רקע שחור

פול ז״ל היה המנחה שלי בעבודה המחקרית בתואר שני. היה מנחה נפלא, מקצועי, מעודד ותומך.

תמונה מטקס המוסמכים
אלמאדי נדאא

נרות נשמה על רקע שחור

 

דברים לזכרו של פול מילר ז"ל
קיבלתי בזעזוע את הבשורה המרה על לכתו הפתאומי של פול מאתנו. פול היה חבר טוב, איש רעים להתרועע, נעים הליכות, מסביר פנים, אוהב אדם. בשנים שמשרדי שכן בסמוך למשרדו, הרגעים הנעימים של היום היו בשיחה עם פול, שבה תמיד התעניין בשלומי, שיתף במה חדש אצלו, וגם הביע עמדה ברורה ומנומקת לגבי נושאים שעל סדר היום האקדמי.
פול היה אִכְפַּתִּי לאקדמיה, לתלמידיו, לעמיתיו, לחוג ולפקולטה, בעל עמדה מוסרית, ידע לעמוד על דברים שהאמין בהם בדרך אצילה ועדינה, אבל גם נשמעת צלול. בשנים האחרונות שרתנו זה לצד זה כראשי חוגים. במסגרת זאת, התבקש פול יום אחד להחליף את הדיקן בטקס חלוקת תעודות ב"א:

שלום רב לכולכם,

אתמול 24.6.18 מצאתי את עצמי מחליף את חנן במסגרת טקס הענקת התואר הראשון. ביושבי על הבמה מול בוגרי התואר הראשון, נוכחתי בתופעה שאותה חוויתי כמתסכלת ביותר ואף חשתי שהיא ביישה את הפקולטה לחינוך בכללותה ואת החוגים השונים בה, בפרט.
המקור לתחושה זו נעוץ בעובדה, שבעוד שהכיסאות שנועדו לבוגרים של הפקולטות האחרות היו מלאים עד אפס מקום והאווירה שם הייתה חגיגית ומכובדת, 80% ואף יותר מהכיסאות שנועדו לבוגרי הפקולטה לחינוך בוהקים אלי ככתם לבן, ריקים והאגף כולו נראה אפוף באווירה מדכאה. האמת היא שהקונטרסט שבין אגף הפקולטה לחינוך לבין האגפים האחרים היה כה בולט, שלא העזתי להסתכל בעיניו של הרקטור שישב לידי.
ושאלתי את עצמי, מה קורה בפקולטה לחינוך שהסטודנטים שלה לתואר ראשון אינם מרגישים מספיק בבית, בכדי שירצו לחלוק את קבלת התואר יחד עם חבריהם לכיתה במסגרת טקס הענקת התואר?
ואני שואל אתכם, האם לא ראוי שבמקום לדבר שוב ושוב על זכייה במענקי מחקר ודלתאות פרסומיות ממיניהן, לא הגיע הזמן שבמפגשי ראשי החוגים הבאים, ננסה לתת את הדעת על הסיבות שמביאות למשבר הזדהותי של הסטודנטים שלנו עם הפקולטה והחוגים בה??
סליחה אם הפרתי את שלוות חופשת הקיץ שלכם, אבל פשוט הייתי חייב לשתף אתכם בתסכול שחשתי אני.
המשך חופשה פורייה,
פול

נרות נשמה על רקע שחור

תמונה משותפת של פרופ׳ פול מילר ז״ל, פרופ׳ מארק לייקין, פרופ׳ דיויד שר משנת 1993 (משוער), קומה 7 (משוער) במגדל אשכול באוניברסיטת חיפה

פול וקולגות מהפקולטה בצעירותם
פרופ׳ מארק לייקין

נרות נשמה על רקע שחור

 
פול יקר,
כותבת לך , קשה להאמין שאינך עוד. כה מלא מרץ, חיוניות ויצירתיות, הלכת בטרם עת. היו לך תוכניות כה רבות, לכתוב ספר, לסיים את שיפוץ הביקתה בשוויץ, לטייל ועוד ועוד.
האכפתיות העמוקה שלך לחרשים, להבין את אשר הם חווים ולשפר את איכות חייהם היו בראש מעייניך כאיש אקדמיה.
תחסר לנו

ד״ר ג'וי בנטוב

 

נרות נשמה על רקע שחור

פול יקר,
הפעם אני כותבת עליך ולא לך.
 פול, שבוע בדיוק לפני לכתך, עוד הספקנו להיפגש באוניברסיטה. כהרגלנו פתחנו את הבוקר עם קפה הפוך וקיימנו "שיחת השלמה" מה היה? מה חדש? שיחה של חברים, לא עבודה, לא דוקטורט.. שיחה כמו שרק אתה היית יודע לעשות. ואני בשקיקה גומעת כל מילה שלך, צוחקת.. חוש ההומור שלך, שאני אפילו לא יודעת אם היית מודע אליו. פשוט הצחקת אותי. ואז, עלינו למשרד שלך, קומה 5, חדר 521 לשקט המופתי, פותחים מחשב ומתחילים לעבוד. שעות של עבודה, חשיבה, שיתוף, תיקונים ושוב תיקונים, וכמו שאפשר לתאר אותך "לדייק"!! הנחייתך, עשייתך בכל שלב היתה מאופיינת ביסודיות, ללא פשרות, ללא עיגול פינות, כתיבה מדויקת , שכל מילה, כל סימן פיסוק יהיו במקומם. כתיבה  כ"כ מנוסה , כ"כ עמוקה, חכמה ....
אישיותך המיוחדת והבלעדית רק לך, טובת הלב, מכילה, מעניקה, מתחשבת, דואגת. אישיותך, הרואה את האחר במשקפיים של אהבת האדם, כבוד לאדם מבלי להסתנוור מהתואר, מהמקצוע... אלא רק מהיותו אדם. אהבתך לטבע, לטיולים, לראות תרבויות שונות, לחקור את העולם.. ולהנות מהשקט של הטבע, מהנופים עוצרי הנשימה... שצילמת וצילמת.  
דאגת תמיד לתת את התחושה שאף פעם לא מפריעים לך, למרות העומס הרב שהיה לך עם וללא ניהול החוג לחינוך מיוחד. כזה היית, אדם של שליחות!  כבדת את המחקר, כבדת את היותך מנחה, חוקר, וגם דאגת להנחיל את המשמעות ואת החשיבות של עבודת המחקר לי, ולדוקטורנטיות שלך.
פול, הלב ממאן להאמין, לקבל. הלב לא נושא את האובדן הכואב כל כך של מנחה, של חבר. הותרת אותי , אותנו כואבות, נשמטה הקרקע הבטוחה, הסומכת, הבוטחת.. נותרנו ללא יכולת להיפרד ממך. להגיד לך שוב, ולכתוב לך שאתה יקר לי יותר "מפז ופנינים". ואתה בצניעותך לא באמת האמנת! אבל כן! אתה יקר, יקר!
פול, תודה! תודה על מי שהיית עבורי, תודה על מה שהענקת לי, תודה על שנים של למידה, הנחייה של התזה וכעת הדוקטורט, התווית דרך המחקר, ללא פשרות עם המון עבודה קשה. תודה על היותך חבר. תודה על שנפגשו דרכינו.. אבל לא תודה על כך שנפרדו דרכינו.
אמשיך את דרכך, עם כל הכאב והעצב התהומי. אמשיך את המחקר שלנו שכ"כ האמנת בו, ולא זכית לראותו יוצא לאור ולראות את כלי המחקר שבנינו, תכננו במקוריות רבה  לאוכלוסיית החירשים שהיו בליבך . זו השליחות שהותרת.
אסיים  כמו שכתבתי לך פעם... " אני רשמית דוקטורנטית שלך" ,
מעריכה, מוקירה, מכבדת, אוהבת
אושרת און – הדוקטורנטית שלך.

 

תמונה מחלון משרדו של פול (31.12.2019)

 

 

 

 

 

 

 

 


פול בכנס משותף עם ביה״ס רגבים, מרץ 2019

פול בכנס רגבים

אושרת און

נרות נשמה על רקע שחור

הכרתי את פול לפני כשנתיים, ומיד הפכנו לחברים טובים.
קשה כל כך להבין ולקבל את זה שאתה כבר לא כאן.
אוהבת ומתגעגעת מאד, לעולם תהיה בלבי.

ד״ר מיכל איילון

 

נרות נשמה על רקע שחור

פול היה איש יקר!

מצרפת תמונה מתוך טקס סיום מ.א. שלי

פול מילר ונוילי ניסן
נוילי ניסן

באתר זה נעשה שימוש בתמונות מתוך מאגרי התמונות Thinkstockphotos Shutterstock istockphoto
Menu