תמונה ממפגש הסמינרהמגמה לפיתוח פדגוגי של מערכות חינוך בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בראשות ד"ר אריה קיזל קיימה סמינר אקדמי משותף בנושא למידה רב תרבותית במערכת החינוך הישראלי בשותפות עם התכנית לתואר שני באוניברסיטת וורצבורג שגרמניה. סמינר אקדמי זה נערך כחלק משיתוף פעולה שנחתם בשנה שעברה בין אוניברסיטת חיפה לבין אוניברסיטת וורצבורג. לקראת סמינר בארץ זומן ד"ר קיזל לשמש מרצה אורח בגרמניה ובמהלך שהותו לימד את הסטודנטיות הגרמניות אודות מערכת החינוך הישראלית, הגיוון שלה במגזרים השונים והסוגיות שעומדות בימים אלה במרכז העיסוק שלה והמחלוקות סביבה.
הסמינר האקדמי בישראל כלל סיורים בבתי ספר ישראלים תוך התמקדות על הגיוון הרב תרבותי, על ההוראה בשפות שונות ועל הממדים השונים המוענקים לחינוך הדתי או התרבותי בכל אחת ממסגרות החינוך. הסטודנטיות סיירו בין היתר בבית הספר סנט ג'ון בואדי ניסנאס בחיפה, בבית הספר התיכון "רעות לאומנויות" בחיפה, בחטיבת הביניים ע"ש כופתאן חלבי בדלית אל-כרמל ובמרכז החינוך ליאו בק בחיפה. בכל אחד מבתי הספר שמעו התלמידים הרצאות ממנהלי בתי הספר, מורים ונפגשו לשיחות עם תלמידות ותלמידים.
בבית הספר סנט ג'ון צפו הסטודנטיות בהתכנסות בוקר בכנסיית בית הספר ונחשפו לתוכנית הלימודים המיוחדת בתחום מיומנויות למידה וחינוך לשלום ולסובלנות תוך הבנת המרקם הרב תרבותי (הנוצרי והמוסלמי) של תלמידי בית הספר. בבית הספר "רעות לאומנויות" התקיימה למידה סביב תוכנית הלימודים הייחודית במגמות האומנות הייחודיות לבתי הספר ובהן תיאטרון, אמנות פלסטית, מחול, מוזיקה ועיצוב אופנה. מנכ"לית בית הספר, גב' גלית גרנות, הציגה לסטודנטיות הגרמניות את החזון הייחודי של בית הספר ואת המקום המיוחד שהוא תופס בפסיפס הרב תרבותי החיפאי. בחטיבת הביניים כופתאן חלבי נפגשו הסטודנטיות עם תלמידי בית הספר העוסקים בלמידת האנגלית בדרכים יצירתיות ונחשפו לתכנית הניהולית שקידמה את ההישגים הלימודיים של בית הספר. בשיחות עם המורים והתלמידים עלו הממדים הרב תרבותיים השונים והאתגרים בפני החינוך במגזר הדרוזי בישראלי. במרכז החינוך ליאו בק נפגשו הסטודנטיות עם מנהלת החטיבה העליונה, צוות המורים ומנהלת מערך הכיתות התקשורתיות מירב דרור שהציגה את העשייה המגוונת בתחום זה. שיאו של הביקור היה פאנל תלמידים מהכיתות התקשורתיות ששוחחו על השילוב שלהם בבית הספר, על תכנית הלימודים הייחודית וכל זאת באנגלית רהוטה ובהומור יוצא דופן. הסטודנטיות הגרמניות נפעמו מהביקורים והפרופסורים שליוו אותם ציינו את העשייה הרבה. את סיורי השדה ארגנה ד"ר נאוה בר.
במהלך הביקור התארחו הסטודנטיות במגמה לפיתוח פדגוגי של מערכות חינוך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ובמהלכו שמעו הרצאות מפי הסטודנטיות לתואר שני חן מילר, לינה סלימאן-חלילה, ערין אבו סאלח, רבעאה חאטר ורותם ספרים. במהלך היום התקיימו פעילויות נוספות בין הסטודנטיות משתי המדינות. בסיומו של הביקור נארח מעגל משוב שבו ציינו הסטודנטיות הגרמניות והפרופסורים שליוו אותם את הלמידה המעמיקה שקיימו גם במהלך הביקורים שלהם בצפון הארץ. שבוע הסמינר שהחל בביקור בתל אביב כלל גם סיורים בראש הנקרה, בעכו, בעיר חיפה, בירושלים ובים המלח.
שיתוף הפעולה בין המגמה לפיתוח מערכות חינוך ואוניברסיטת וורצבורג צפוי להתרחב במהלך השנה הקרובה.

לצפייה בתמונות מהסמינר ומהביקור לחץ כאן (חלון חדש)

ד״ר אריה קיזלברכות חמות לד"ר אריה קיזל, ראש המגמה לפיתוח מערכות חינוך בחוג ללמידה, הוראה והדרכה על כך שהקרן הקנדית  Social Sciences and Humanities Research Council of Canada (SSHRC) אישרה את הצעת הפרויקט והמחקר שלו יחד עם שותפים בקנדה, בגרמניה ובהולנד.
הקרן תממן את הפרויקט שיעסוק במחקר של שימוש ברומנים גרפיים אודות השואה ככלי להוראה דיאלוגית של השואה. הפרויקט יכלול בשלב הראשון סדנת מחקר במחנה הריכוז לנשים ראוונסברוק (RAVENSBRÜCK) שבגרמניה שבה ישתתפו סטודנטים מכל המדינות המשתתפות בפרויקט המחקר ובהם סטודנטים לתואר שני מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה.
הפרויקט יתרכז באפשרות קיום קהילות חקר פילוסופיות עם לומדים תוך שימוש ברומנים גרפיים ובין היתר ישתתפו בו גם המחברים של הרומנים הגרפיים. בשלבים הבאים יתרחב הפרויקט לכלל מחקר אודות התפיסות של סטודנטים להוראה ושל מורים בשדה, כמו גם של תלמידים בבתי ספר תיכוניים, סביב נושא השימוש ברומנים גרפיים בשיעורים הנוגעים לנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.

מיכל דבירברכות למיכל דביר, תלמידת מחקר במגמה לטכנולוגיות בחינוך, בחוג ללמידה, הוראה והדרכה, בהנחייתם המשותפת של פרופ' דני בן-צבי וד"ר יותם הוד. מיכל נבחרה לתוכנית היוקרתית עמיתי עזריאלי לשנים 2018-2021. תוכנית עמיתי עזריאלי הוקמה על מנת לקדם מצוינות אקדמית בתארים מתקדמים במוסדות המוכרים להשכלה גבוהה בישראל. התוכנית בוחרת את סטודנטים הטובים והמוכשרים ביותר מישראל ומחו"ל, ומעניקה להם תמיכה כלכלית נדיבה, שמטרתה לאפשר להם לפתח את מחקרם בד בבד עם האפשרות לצמוח ולהתפתח כמנהיגים בתחומם. הקרן שמה לה למטרה ליצור קבוצה מובילה של אנשי מקצוע ואקדמיה שתעשיר את משאב ההון האנושי האקדמי והטכנולוגי בישראל.


מיכל מספרת על מחקרה: חשיבה עם מודלים ומידול סטטיסטיים

בעוד שתחום הסטטיסטיקה נתפס פעמים רבות כתחום דעת טכני, מתמטי, מורכב, השמור למעטים, עידן המידע הנוכחי מחייב את אזרחי המחר לפתח מגוון רחב של כישורים סטטיסטיים, כגון הערכה ביקורתית של ייצוגים ויזואליים וקבלת החלטות מבוססות נתונים בתנאים של אי-וודאות. כל אילו ניתנים לפיתוח גם ללא שימוש בפרוצדורות או חישובים פורמליים. מחקר הדוקטורט שלי מצטרף למאמץ הגלובלי הנעשה בשנים האחרונות בתחום החינוך הסטטיסטי, שמטרתו פיתוח סביבות למידה מוגברות טכנולוגיה ופדגוגיות חדשניות, שיענו על אתגר זה, כחלק מפרויקט קישורים – פרויקט עיצוב ומחקר ארוך טווח בהנהגתו של פרופ' דני בן-צבי (החל מ- 2005), שמטרתו פיתוח חשיבה סטטיסטית של לומדים צעירים. המחקר שלי מתמקד בהיבט מרכזי של חשיבה סטטיסטית בלתי פורמלית: חשיבה עם מודלים ומידול סטטיסטיים. על אף מרכזיותו, הבנה מעמיקה יותר של מאפייני חשיבה עם מודלים ומידול סטטיסטיים היא חיונית, על מנת שניתן יהיה לרתום את מלוא הפוטנציאל הפדגוגי שגלום בה. בפרט, מחקרי מציע מסגרת תיאורטית המתרגמת את תהליך המידול הסטטיסטי הסבוך לשלושה תתי תהליכי מידול נפרדים, אם כי לא בלתי תלויים: תהליך פיתוחו ושיפורו של מודל המייצג השערה, מודל המייצג נתונים, ומודל שמייצג את אופן ההשוואה ביניהם. מבין השלושה, אני מצביעה במיוחד על חשיבותה של פעולת ההשוואה ומתעניינת בתפקיד החיוני של פעולה זו. טענתי היא שפעולת ההשוואה מתפקדת כזרז ללמידה ולחשיבה, ומעודדת המשך שיפור ועידון של שני סוגי המודלים האחרים.



כמה מילים על עצמי

אני בעלת תואר ראשון במתמטיקה מהטכניון, ותואר שני בחינוך מתמטי באוניברסיטת חיפה (בהצטיינות יתרה, בהנחיית פרופ' דני בן-צבי). במקביל ללימודי עבדתי כמורה, במגוון מסגרות – בעיקר כמורה לפסיכומטרי ביואל גבע וכמתרגלת בטכניון. במסגרת עבודתי נחשפתי לקשיים, שחווים לומדים מבוגרים, שהחלו כבר בגיל צעיר הרבה יותר ולא טופלו היטב. חשיפה למחקרים הרותמים פדגוגיות חדשניות של למידה פעילה, שימת הלומד במרכז, מתן מקום לביטוי אישי והצמחת רעיונות, עודדה אותי להאמין כי הבסיס לפתרון הוא פיתוח סביבות למידה מתאימות ויישומן כבר בכיתות המקודמות. בפרט, העשייה המחקרית של פרויקט קישורים השתלבה היטב עם האני מאמין שהתחלתי לפתח, ובזכות צוות המחקר, שאני זוכה לעבוד איתו, מתאפשר לי כל יום מחדש להמשיך ולפתח את רעיונותיי. מטרתי היא להמשיך בעשייה המחקרית ולשלב בה המשך הוראה של אוכלוסיות מגוונות, ובפרט מורים, על מנת לפתח תובנות תיאורטיות ולהתנסות ביישומן.

Menu