מגדר ואתניות בהשכלה הגבוהה בישראל

במשך רוב שנות קיומה של האקדמיה המודרנית מתפס העיסוק האקדמי כשייך לגברים, ואילו קולן של הנשים לא נשמע במדע ובתחומי הרוח וההגות האינטלקטואליים, הן בישראל והן בארצות רבות מעבר לים.
שינויים במקומן של נשים בחברה המודרנית לצד הגירה מסיבית של מיעוטים אתניים שונים למדינות המערביות העשירות הובילו לעלייה במספר נשים ובני מיעוטים אתניים בלימודים הגבוהים.
הניסיון לחשוף את קולן של נשים ובני מיעוטים באקדמיה הוביל לבחינת המבנה והתרבות האקדמית באוניברסיטאות ובמכללות, אשר לדעת רבים מאלץ נשים להתכחש לטבען "הנשי" ולאמץ את ההוויה הגברית. מהי המידה שבה התרבות האקדמית הממקמת בראש סדר העדיפויות מחקר ופרסום כמדד להצלחה היא הדרך הנאותה להעריך את תרומתן של נשים רבות באקדמיה? ואם כן, איך מקלים על נשים להצליח במסלול זה? מדוע ישנן כה מעט נשים מדעניות, במיוחד ברמות הגבוהות של הפרופסיות המדעיות? האם ישנם הבדלים בין התנסויות של גברים ונשים באקדמיה? כיצד ההסדרים המבניים באקדמיה מגבילים את דרכי הקריירה של בני קבוצות אתניות?
ספר זה שופך אור על תופעת כניסתם של נשים ובני מיעוטים ללימודים הגבוהים והשתלבותם כחברי סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

רחל הרץ-לזרוביץ & יזהר אופלטקה (עורכים)
הוצאת פרדס