מבחר מרשים זה מכל ספרי השירה של דנה אמיר כולל גם חטיבת שירים חדשה, ומאמר על השירה בעקבות קריאה באלגיות דואינו לרילקה. המבחר פורש את התפתחותה של שירת אמיר מספר לספר, ובד בבד מאפשר לעמוד על האופייני לשירה זו בכל גלגוליה: זוהי שירה דיאלוגית מובהקת, אינטימית וחשופה. השילוב האופייני לאמיר, בין רגש לתבונה ובין עדינות למבט חודר, מזדקק כאן לכדי ליריקה צלולה, עילאית, ומניב מחזור יפהפה ומרגש, מן היפים שנכתבו בעברית.
(מתוך דברי השופטים שזיכו את כתב היד של הספר בפרס אקו”ם)
אָז תָּבוֹא מְלִיחוּת שֶׁמִּנְיַן שְׁנוֹתֶיהָ כְּמִנְיַן שְׁנוֹתֵינוּ, וְתִּסְדּקֹ אֶת קְרוּם
הַתְּכֵלֶת הַמָּתוּחַ וְיִסְתַּנְּנוּ בַּעֲדוֹ מַעֲלוֹת הַחֹם, קִינַת הַדָּם,
צוֹאַת הָרוּחַ.
וּבְכָל אֵלֶּה תִּשָּׁמַע תְּחִנָּה.
עַד שֶׁתִּכְלֶינָה הַשָּׁעוֹת. עַד שֶׁתִּדּוֹם מְהוּמַת הָאֵיבָרִים וְלֵב
יַכֵּה שָׁרָשָׁיו מִתּוֹךְ לֵב אַחֵר.
עַד שֶׁיִתְרוֹקְנוּ הָעֲצָמִים מִצּוּרַת הַלַּיְלָה שֶׁלָּהֶם וְאוֹר
יִגַּהּ עַל פְּנֵיהֶם, דַּק כְּרַחֲמָיו.
(מתוך "ובכל אלה")