המחקר הזה נערך מספר שבועות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר- בדקו כיצד הורים בישראל התמודדו עם הנטל הנפשי של המלחמה. התמקדו באסטרטגיות ויסות הרגש שלהם, מאפיינים אישיותיים וגם כתגובות רגעיות ובחנו כיצד הן משפיעות על הסיכון לשחיקה הורית. מצאו כי הערכה מחדש, אבטרטגיה של שינוי פרשנות לאירועים קשים, סייעה בהפחתת רגשות שליליים ונקשרה לרמות נמוכות יותר של שחיקה. לעומת זאת רומינציה- חשיבה שלילית חוזרת ונשנית החמירה את השפעתו של הלחץ המלחמתי והגבירה את השחיקה והעומס הרגשי. " גם בעתות משבר, הדרך שבה אנו מווסתים רגשות יכולה להשפיע באופן משמעותי על הבריאות הנפשית שלנו". המחקר הזה הוא חלק ממאמץ רחב להבנת הדרכים שבהן משפחות מתמודדות עם טראומה, וכיצד ניתן לתמוך טוב יותר בחוסן ההורי בתקופות של לחץ קולקטיבי.

לקריאה >>