לאורך חיינו אנחנו משתייכים לקבוצות מגוונות – משפחה, צוותים בעבודה, קבוצות שותפים לתחביבים ועוד. קבוצות מסוג זה עוסקות בפיתוח מתמשך של דרכים לפעול ולהיות יחד בעולם באופן שמאפשר לתת מענה לצרכי החברים בהן. עבודת הדוקטורט שכתב גיא, בהנחיית פרופ' דני בן-צבי, עוסקת בשאלות: כיצד נוצרות דרכי הפעולה המשותפות של קבוצה? וכיצד הן משתנות? ממצאי המחקר לאור שאלות אלו מובילים אותנו לתפיסה חדשה לגבי מהות הלמידה האנושית ולגבי המרחב החברתי בו היא מתרחשת.

ד׳׳ר גיא חפץ עוסק בהובלת התחדשות במגוון מרחבי למידה וחינוך – בתי ספר, מכללות להכשרת מורים וגופי הכשרה מקצועיים. הוא משלב במסגרת עבודתו שאיפה לתמיכה בהתפתחות של כל המעורבים בתהליך החינוכי – הנהלה, לומדים ומלמדים כאחד. זאת, מתוך אמונה ביכולת של צוותי חינוך לעבוד באופן שיתופי על בסיס חזון, הקשבה, מחויבות מעמיקה, והסתייעות  במחקר עדכני בתחומי החינוך והלמידה.

קורס ייחודי לתואר שני מתקיים בסמסטר זה בחוג ללמידה, הוראה והדרכה: הכנת חומרי הוראה לרומנים גרפיים אודות ניצולי שואה. את הקורס מוביל פרופ' אריה קיזל שזכה, יחד לפני יותר משנה, עם עמיתים מקנדה, גרמניה ומדינות נוספות בשני מענקי מחקר על ידי הקרן הקנדית Social Sciences and Humanities Research Council of Canada (SSHRC)

הקרן מממנת את הפרויקט שעוסק בכתיבת רומנים גרפיים בעקבות עדויות של ניצולי שואה, בכתיבת יחידות הוראה וגם במחקר של שימוש ברומנים גרפיים אודות השואה ככלי להוראה דיאלוגית של השואה.
הפרויקט כלל בשלב הראשון לפני שנתיים סדנת מחקר במחנה הריכוז לנשים ראוונסברוק (RAVENSBRÜCK) שבגרמניה שבה השתתפו סטודנטיות לתואר שני בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בהנחיית פרופ' קיזל יחד עם סטודנטים ממדינות אחרות בסדנא על ייצוגים ויזואליים בחינוך ובהנצחת השואה.

עתה מתקיים החלק השני של הפרויקט אשר, בעקבות כתיבת רומנים גרפיים המתארים את סיפורם של ניצולי שואה, כותבות הסטודנטיות באוניברסיטת חיפה (כמו גם עמיתותיהן בקנדה ובגרמניה) יחידות הוראה שיהפכו את הרומנים הללו ליחידות הוראה. בקורס בהנחיית פרופ' קיזל לומדות הסטודנטיות אודות ייצוגים ויזואליים ואודות הוראה דיאלוגית. הקורס מלווה בהנחייה פעילה של ד"ר נאוה בר העוסקת בצדדים הדידקטיים של כתיבת יחידות ההוראה. אלה יוצגו מאוחר יותר בשיתוף הפעולה הבינלאומי וישולבו באתר אינטרנט בינלאומי שיעניק למורים להיסטוריה ותחומי דעת נוספים נגישות אליהן.

"אנו סבורים כי בעידן הנוכחי שבו ניצולי השואה הולכים לעולמם ראוי ללמוד על השואה באמצעים רבים", מציין פרופ' קיזל, "ומטרת הפרויקט הגדול הזה הוא גם להנציח את סיפורם של הניצולים וגם להעניק למורים אפשרות לכתוב בעצמם יחידות הוראה דיאלוגיות אשר עושות שימוש יצירתי ככל האפשר בייצוגיים ויזואליים שמדברים לדור הצעיר. כך ייווצר גשר בין הדורות למען זיכרון השואה החשוב כל כך".

המחקר נועד לבחון את תהליך התאמתו והטמעתו של מודל פדגוגי בשם "קהילה בונה ידע" בתוך הקשר של לימודי "תרבות יהודית-ישראלית" בתיכונים ממלכתיים בישראל. הנתונים האמפיריים שנאספו ונותחו תרמו תרומה תיאורטית ומתודולוגית משמעותית לשני תחומים עיקריים בחקר החינוך: מדעי הלמידה וחינוך יהודי. בין היתר, הראה המחקר כיצד מבנים לומדים את זהויותיהם האישיות והחברתיות בתוך מסגרת של קהילת למידה שיתופית ומוגברת-טכנולוגיה.

ד"ר איתן כהן חוקר את תחום הלמידה ואת תחום ההוראה בישראל. כיום, איתן עוסק בשני פרויקטים גדולים במימון משרד החינוך. יחד עם קבוצת חוקרים באוניברסיטת חיפה, איתן מוביל פרויקט מחקרי שנועד לפתח, להטמיע, ולבחון תכניות לימודים בינתחומיות חדשות במדעי הרוח בחטיבות הביניים בישראל. בנוסף, כפוסט דוקטורנט במעבדה לחקר הפדגוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, איתן מלווה את תהליך העיצוב וההטמעה של סביבה מקוונת חדשה שנועדה לתמוך במורים בעיצוב והוראה של מערכי שיעור מיטביים.

יום התכנית לטכנולוגיות בחינוך התקיים ב 20.01.2021. ביום זה, תלמידי ותלמידות התכנית לטכנולוגיות בחינוך הציגו את תהליכי ותוצרי הלמידה בקורסי התכנית השונים בהם השתתפו הסמסטר.  בין ההצגות, פרוייקטים, מודלים ומשחקי למידה אשר פותחו במסגרת קורסי המבוא, וקורסי הבחירה משחקים דיגיטליים ולמידה, מדע אזרחי ולמידה על מערכות מורכבות.

הפקולטה לחינוך מברכת את ד"ר תמר אלמוג, מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה, על בחירת ספרה החדש (יחד עם פרופ' עוז אלמוג) "כל שקרי האקדמיה" לרשימת הספרים הבולטים של 2020 שפרסם עיתון הארץ.

"כל שקרי האקדמיה" כולל דיון מקיף, בהיר וחריף בכשליה הרבים של מערכת ההשכלה הגבוהה כיום. מגובים בנתונים סטטיסטיים, בתיאורי מקרים ובאנקדוטות, המחברים תמר ועוז אלמוג מתגייסים למשימה הביקורתית באנרגיה תקיפה ותוקפנית: הם מתארים את המערכת האקדמית במלים כמו חמדנות, כסילות, שקיעה, שפל, שחיתות, עיוות, צרות אופקים, הכחשת מציאות, קיבעון, פחדנות ואנכרוניזם. הם מעידים שאנשי אקדמיה נתפשים כ"חרטטנים קולניים" ו"שטחיים ומניפולטיביים"; האקדמיה "מרמה את עצמה ואת הציבור" והצעירים שמידפקים על שעריה לוקים ב"תמימות, עיוורון ובורות".

לדף הספר "כל שקרי האקדמיה" באתר הפקולטה לחץ כאן

(מקור תמונת הספרים – אתר הארץ)