בשנים האחרונות מופנית תשומת לב הולכת וגוברת לשותפויות בין מחקר לפרקטיקה (RPP) בתחום חינוך. לשותפויות אלו יתרונות ברורים:

הן יכולות לסייע להטמיע ידע מדעי ומחקרי בתהליכי קביעת המדיניות ובתהליכים החינוכיים המתרחשים בשדה, לקדם מחקר בנושאים "הבוערים", אלו שמאתגרים את הצוותים החינוכיים בעבודתם היום־יומית, ולייצר בסיס ידע ומאגר נתונים אשר יכולים לשמש את כל השותפים.

חרף הפוטנציאל הטמון בשיתוף הפעולה, שותפויות אלו די נדירות, בארץ בפרט.

ביוזמת לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך וקרן יד הנדיב, הוקמה ביוזמה קבוצת עבודה בנושא בראשותה של פרופ' יעל קלי.
הקבוצה, שבה היו שותפים בעלי ענין שונים- חוקרים, אנשי שדה, אנשי מטה ומדיניות ומגזר שלישי- דנה בדגמים מרכזיים של שותפויות, בתועלות ובאתגרים הרלוונטיים למערכת החינוך הישראלית ובדרכים לקדמן.