מטרת מחקר זה היא לבחון את תוצאותיה של למידה במודל חינוכי חדשני, הנקרא "קהילות בונות ידע הומניסטיות" (HKBCs) במסגרת מערכת החינוך הממלכתית בישראל. מודל זה בונה על כמה מהתיאוריות החדשניות ביותר של למידה ברחבי העולם המסייעות למענה על צורכי החברה של ימינו. על בסיס תאוריות אילו פותחו פדגוגיות וחומרי לימוד התואמים את מטרות דו"ח דמות הבוגר של משרד החינוך הישראלי לשנת 2030. HKBCs משלבות שתי גישות של קהילות למידה בכיתה, כל אחת בעלת מיקוד שונה – מיקוד בבניית ידע ומיקוד הומניסטי. הגישה הממוקדת בבניית ידע (KBC) מתייחסת לאוריינטציה החברתית-תרבותית, המארגנת פעילויות בדומה לאופן שבו בניית ידע מתרחשת בעולם האמיתי, כאשר אוריינות דיגיטלית ואוריינות מידע באות לידי ביטוי בעת שהמשתתפים מקדמים את הרעיונות הקולקטיביים שלהם. הגישה בעלת המיקוד ההומניסטי (H) מדגישה מיומנויות בין-אישיות ותוך-אישיות, במטרה לתמוך בצמיחה והתפתחות של כל משתתף. תורת השינוי במחקר זה גורסת כי שילוב גישות אלו יוצר הקשר למידה משמעותי המאגד בתוכו מנעד רחב של מיומנויות הקשורות אלה באלה, ולא רק מערך מצומצם של מיומנויות מבודדות.

מודל ה-HKBC נבדק בשדה, ונחקר באופן משמעותי במסגרות ההשכלה הגבוהה, דבר המעיד על ההבטחה הקיימת בו כשיטה לארגן כיתות וכמודל הבשל לבחינה במערכת החינוך הממלכתית בישראל. ההשערה בבסיס הצעה זו היא שיישום עיצוב משולב זה ישפר את כישורי דמות הבוגר של התלמידים והתלמידות בתחומי האוריינות הדיגיטלית ואוריינות המידע, כמו גם את המיומנויות הבין- והתוך-אישיות, בהשוואה להוראה הרגילה של מורים, תוך שמירה על היקף הידע והמיומנויות הדיסציפלינריים הנדרשים בתוכנית הלימודים. כדי לבחון השערה זו, אנו יבוצע מחקר השוואתי-היסטורי במשך שלוש שנים בכדי להשוות בין ההשפעות של מודל HKBC לעומת הלמידה הרגילה הנהוגה כיום בכיתות. לאחר שימדדו מיומנויות המאה ה-21 והישגי הידע של התלמידים בשיעורים המסורתיים שלהם, המורים המשתתפים במחקר יעברו תכנית לפיתוח מקצועי, בה ילמדו כיצד ליישם את המודל בכיתותיהם. לאחר היישום, יוערכו שוב מיומנויות בוגר שונות וכן הישגי ידע. התוצאות צפויות להוסיף ראיות לגבי האפקטיביות של מודל ה- HKBC כשיטה לארגון מחדש של הלמידה בהתאמה למאה ה-21, וכן לזמן הטמעה רחבה יותר של המודל אם הטענה העיקרית של מחקר זה תאושש.