פרופ׳ עפרה מייזלס במהלך ההרצאהבמסגרת מפגשי סמינר הפקולטה לחינוך, נתנה פרופ' עפרה מייזלס, מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם, את הרצאתה תחת הכותרת 'למה טוב לנו לעשות טוב? הרצון להיטיב ( The caring motivation ) והשלכותיו' במהלך חודש נובמבר האחרון.

ההרצאה עסקה ברצון שלנו להיטיב, לעזור, לטפח, ללמד, להרגיע, לקדם ולטפל ובעצם - לעשות טוב לזולת, גם במסגרות אינטימיות עם הקרובים לנו ביותר וגם למכרים, לאנשים זרים לגמרי, לחברה, לחיות מחמד, לצמחים, לטבע ולעולם. בהרצאה התבססה פרופ' מייזלס על ספרה שיצא בהוצאת אוקספורד – The Caring Motivation: An intigrated theory ונגעה בשלוש שאלות מתוך מגוון הנושאים שבספר:

1 .האוניברסליות והרוחב של מוטיבציה זו

2 .למה טוב לנו לעשות טוב?

3 .מה המחקר מראה על ההשלכות החיוביות של עשיית טוב בעיקר אם הוא נעשה "נכון"

לצפייה בצילום הרצאתה של פרופ' עפרה מייזלס לחצו כאן (בחלון חדש)

פרופ׳ חנן אלכסנדר, דיקן הפקולטה לחינוך הנבחרחברי הפקולטה לחינוך מברכים את פרופ' חנן אלכסנדר, מהחוג ללמידה הוראה והדרכה על בחירתו לתפקיד דיקן הפקולטה לחינוך.  פרופ' חנן אלכסנדר נכנס לתפקיד בתחילת השנה האזרחית, 2017 ויכהן כדיקן הפקולטה בארבע השנים הקרובות.

בתיאור חזונו ותכנית העבודה לתפקידו, ציין פרופ' אלכסנדר כי "יש לשמר ולחזק את התשתיות האקדמיות החזקות של הפקולטה על ידי תכנון אסטרטגי רציני ומעמיק, גיוס וקידום חוקרים מצוינים על בסיס קריטריונים שאפתנים, ברורים, ושקופים, עידוד מחקר דרך תשתיות משופרות, סיוע להצלחתם של סטודנטים וסטודנטיות דרך הוראה המעוררת השראה המכילה שימוש בפדגוגיות וטכנולוגיות חדשניות בתוך קהילה אכפתית ותומכת, הרחבת פעילות בינלאומית במחקר, בהוראה, ובהעברת ידע, והידוק הקשר בין המחקר המקורי שבוצע בפקולטה לבין מדיניות ועשיה החינוכית בישראל ובזירה הבינלאומית. לדיקן הפקולטה יש מקום מרכזי בקידום מהלכים אלה, ביחד עם כל הגורמים הרלוונטיים באוניברסיטה ומחוצה לה. במידה ואבחר לכבוד יהיה לי לכהן בתפקיד חשוב זה למען שדה החינוך באוניברסיטה, בארץ, ובעולם".

תחום המחקר וההגות של פרופ' אלכסנדר הינו פילוסופיה של החינוך ובמסגרתו, פיתח גישה פילוסופית ייחודית בחינוך הנקראת "פדגוגיה של השונות". הוא פרסם מעל ל-130 מאמרים בכתבי עת אקדמיים ושבעה ספרים, מבינהם זכה ספרו "Reclaiming Goodness: Education and the Spiritual Quest" בפרס ספר יהודי לאומי בארצות הברית. ספרו האחרון Reimagining Liberal Education: Affiliation and Inquiry in Liberal Education יצא לאור בשנת 2015, בהוצאת Bloomsbury Publishing.

פרופ' חנן אלכסנדר כיהן במגוון תפקידי הנהגה וניהול במוסדות להשכלה גבוהה, כגון- סגן נשיא לעניינים אקדמיים ודיקן בית הספר לחינוך באוניברסיטה היהודית האמריקאית בלוס אנג'לס, ראש המרכז לחינוך יהודי, ראש בית הספר הבינלאומי, ראש החוג לחינוך ודיקן הסטודנטים באוניברסיטת חיפה.

תמונה מהסיורביום רביעי, 28.12.16, התקיים מפגש למידה של הסטודנטים לתואר שני במגמה לניהול מערכות חינוך במרכז רות בחיפה, במסגרת קורס הפרקטיקום. מרכז רות הוא מרכז נוער בלב שכונת שפרינצק בחיפה בו מופעלות תכניות שונות ומגוונות לבני נוער בכיתות ז'-י"ב מאזור מערב חיפה ובכלל. במסגרת הסיור הסטודנטים נפגשו עם ייחודיותו של ניהול חינוכי במערכת חינוך בלתי פורמאלית, המשלבת בין תחומי הדרכה, מנהיגות וטיפול. הניהול בו צפו הסטודנטים מוביל פעילויות חברתיות-ערכיות תוך שימת דגש על תרומה לקהילה, מיומנות הדרכה ומנהיגות, יזמות ופיתוח רעיונות, ספורט וכל זאת בשילוב של חוויה, כיף ואטרקציות. כמו כן, הסטודנטים נפגשו עם האתגרים שמציב הניהול הבלתי פורמאלי במרכז רות, כמו התמודדות עם היות המרכז מעניק שרות שאינו חובה אלא רשות עבור האוכלוסייה המזינה אותו, צוות בלתי מקצועי שיש להכשירו, צוות מתחלף באופן תדיר, דאגה לתקציבים, ועוד. במהלך הביקור נפגשו הסטודנטים עם בן קיזל, נער אספרגר אשר סיפר לנוכחים על פעילותו המוזיקלית יחד עם להקת שאלות במסגרת מרכז רות המעודד את הפעילות שלו ושל חבריו. את המפגש הובילה גב' נופר דהן מנהלת מרכז רות אשר הציגה את תפיסתה החינוכית, העקרונות  והערכים לאורם היא פועלת ואופן תרגומם לעשייתה בפועל.

לצפיה בתמונות מהסיור לחצו כאן (בחלון חדש)

לעמוד קורס הפרקטיקום במגמה לחצו כאן (בחלון חדש)

ד״ר מירן בוניאל ניסיםהפקולטה לחינוך מברכת את ד׳׳ר מירן בוניאל ניסים, מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם שדורגה בין 57 המרצים הראשונים אשר נתפסו כאהובים ומעוררי ההשראה, בסקר שנערך על ידי התאחדות הסטודנטים. בסקר השתתפו 1,864 אשר בחרו את המרצים באמצעות סקר מקוון, שהופץ ברשתות החברתיות ובאמצעי מדיה דיגיטלית מגוונים.

ד"ר מירן בוניאל ניסים היא יועצת, מרצה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט. היא בעלת תואר שלישי בחוג לייעוץ והתפתחות האדם ופוסט-דוקטורט בתכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני הנוער. במקביל להיות מרצה היא חוקרת בתכנית בינלאומית מטעם ארגון הבריאות העולמי, הנקראת HBSC (Health Behaviour in School-Aged Children).

דבר הסטודנטים: "מרצה מלאת אנרגיה, המלמדת באופן מאוד אקטיבי ובכך מרתקת את הסטודנטים. בהרצאות שלה הזמן עובר מהר, תוך הנאה רצופה ונוכחות מלאה של הסטודנטים. יש לה יחס אישי לכולם, ובאופן כללי פשוט אין כמוה".

לקריאת הרשימה המלאה (בחלון חדש)

צילומי הספריםהפקולטה לחינוך מברכת את ד"ר דבורה קלקין-פישמן (בגמלאות), מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה, על הוצאתם לאור של שני ספרים חדשים בהוצאת Routledge.

הספר מאת ד"ר קלקין-פישמן Practicing Social Science: Sociologists and their Craft והספר בעריכתה יחד עם גאז'נדרה ורמה Approaches to Social and Educational Inclusion רואים אור בחודש דצמבר, 2016.

Practicing Social Science: Sociologists and their CraftPracticing Social Science- Sociologists and their Craft

Kalekin-Fishman, D.

How is the process of globalization effecting changes in the structure of knowledge in sociology?

This path-breaking volume looks at the human dimension of developments in the discipline by compiling a set of interviews that exemplify the life and work of a sociologist today. Their ideas andconceptualizations show to what extent a “paradigm shift” has taken root, answering questions suchas whether sociology still remains a differentiated, relatively autonomous social science. The chosen interviewees are about equally divided according to gender and have been selected from among professional sociologists in different parts of the globe, with an emphasis on areas that are under-represented in English publications, such as East Asia, Latin America, and Africa. Analysis focuses on changes which are becoming clear from the on-going confrontation between “traditional” sociology which emerged as a project of modernity, and the sociology practiced by sociologists who are called upon to adapt the discipline to the upheavals of the twenty-first century.

 

Approaches to Educational and Social Inclusion: International Perspectives on Theory, Policy and Key Challenges.approaches-to-educational-and-social-inclusion

Verma, G. and Kalekin-Fishman, D. (eds)

The chapters in this volume deal with issues and questions which have implications for modern societies as they seek to come to terms with an increased understanding of the ‘exclusion’ and ‘inclusion’ dichotomy.

Broadly, the three parts in this volume offer some answers and give signposts to possible solutions. Authors from Bangladesh, Greece, India, Israel, New Zealand, Switzerland, the United Kingdom and the United States show in their respective chapters how the majority of educational and social institutions in both developed and developing countries have failed to overcome the many barriers to an effective system of integrated education. They also suggest models, strategies, ways and means as to how it may be possible to challenge and even dismantle these barriers.

The volume also closely examines the overt and covert damage to individuals’ self-esteem and identity as a result of social and educational exclusion while proposing a variety of interventions and strategies (educational, social and political) to overcome the consequences of exclusion and marginalisation.

ד״ר אריה קיזלראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה, ד"ר אריה קיזל הוזמן באמצע דצמבר 2016 לשאת את הרצאת הפתיחה בכנס השנתי של תנועת CON-ACT שהיא ארגון הגג של חילופי הנוער והצעירים בין גרמניה וישראל (ארגון שנוסד בשנת 2000).

ההרצאה ניתנה במסגרת הכנס שנושאו היה Living Diversity והתקיים בעיר ויטנברג שבגרמניה (העיר בה ממוקם המטה של הארגון שהוקם ביוזמת נשיא גרמניה). מדי שנה נוטל הארגון נושא לפעולה והשנה הנושא של Diversity  נבחר להיות הנושא המרכזי. בכנס השתתפו ראשי ארגונים גרמנים וישראלים העוסקים בחילופי נוער וצעירים אשר שמו לעצמם למטרה את הפעולה המשותפת של הדור הצעיר בשתי המדינות.

הרצאתו של ד"ר קיזל נשאה את הכותרת  Challenges and Perspectives for Education and Youth Exchange. ד"ר קיזל שמש ראש הוועדה הישראלית-גרמנית לחקר ספרי לימוד בין השנים 2010 ל-2015 והרצאתו אתגרה את השומעים לדיון ער בשיח הקורבני אשר לדבריו השתרש בשיח בקהילות שונות – אזרחיות ופרופסיונאליות – בישראל.

לקריאת תכני הרצאתו של ד"ר קיזל לחצו כאן (בחלון חדש)

ניר מציג בכנסהפקולטה לחינוך מברכת את טל ניר, דוקטורנט במגמה לניהול מערכות חינוך, אשר הציג השבוע מחקר שערך בכנס שהתקיים באוניברסיטת הארוורד. המחקר עסק בהשתתפות במועצות נוער ברשויות מקומיות בישראל. על בסיס המחקר פרסם טל מאמר בכתב העת Children and Youth Services Review, אשר נכתב בשיתוף עם מנחת עבודת התיזה, ד"ר לטם פרי-חזן, ראש המגמה לניהול מערכות חינוך.

המחקר שהציג טל בוחן את יישומו של חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער), תשע"א-2011, המחייב כל רשות מקומית בישראל להקים מועצת נוער רשותית. חוק זה עוצב בהתאם לסעיף 12 לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, המעגן את זכותם של ילדים להשתתף בהחלטות הנוגעות לחייהם. במחקרו של טל נמצא כי מועצות הנוער עוסקות כמעט אך ורק בתחומים הקשורים לתרבות הפנאי של בני הנוער, ובפרט בארגון מסיבות וטיולים לבני נוער. עוד נמצא כי בניגוד למחקרים אחרים בעולם שהראו כי ילדים שהשתתפו במועצות תלמידים ונוער הביעו ביקורת כלפי השתתפות שלא הייתה משמעותית, המשתתפים במחקר ייחסו ערך רב להשתתפותם ולתוצאותיה. נוכח ממצאים אלה, נטען במחקר כי מועצות הנוער בישראל מאפשרות לילדים המשתתפים בהן "השתתפות ממוסגרת", אשר תחומה בתוך מחלקת הנוער של הרשות המקומית. בתוך משבצת מוגבלת זו, הילדים שותפים בארגון אירועים רבי משתתפים אשר מעניקים להם תחושה של עשייה ומשמעות. ההשתתפות הממוסגרת מייצרת עבור הילדים מראית עין של תהליכים דמוקרטיים, מגבשת את תודעת הזכויות שלהם באופן שאינו משקף את העקרונות העומדים ביסודה של הזכות להשתתפות, ומגבילה את חשיבתם הביקורתית על השתתפותם במועצות. 

אלי וינוקורלאור שבוע החינוך הבינלאומי שחל בחודש שעבר, המשרד ליחסים בינלאומיים בטיצ'רס קולג', אוניברסיטת קולומביה, ערך כתבת פרופיל ייחודית על ד"ר אלי וינוקור, בוגר החוג ללמידה, הוראה והדרכה.

ד"ר וינוקור נבחר מבין כלל החוקרים האורחים בט'יצרס קולג' לאור תרומת נושא מחקרו להעלאת המודעות בצורך בחינוך הגלובלי.

ד"ר אלי וינוקור השלים את לימודיו לתואר שלישי בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך (בהנחיית פרופ' חנן אלכסנדר). עבודתו בחנה את החינוך לקוסמופוליטיות כדרך להתמודד עם האתגרים החברתיים, החינוכיים והרוחניים שניצבים בפנינו ובפני ילדינו כיום, בארץ ובעולם. במהלך לימודיו זכה אליי בפרסים שונים, ביניהם בפרס קרן וולף לדוקטורנטים מצטיינים וכן שימש כעמית בתכנית לחוקרים צעירים מצטיינים במכון מנדל למנהיגות בירושלים. לפני ארבע שנים יזם אלי במשותף עם מר גבריאל מלכה את התכנית ה-BA במנהיגות חברתית בחוג הרב-תחומי באוניברסיטת חיפה. אלי הוא גם מנהל התכנית להסבת אקדמאים עולים להוראה במכללת גורדון (בשיתוף פרויקט "מסע" בסוכנות היהודית). בשנה האקדמית 2016-2017, כחלק מלימודי הפוסט-דוקטורט שלו, אלי משמש כחוקר אורח בבית הספר לחינוך שבאוניברסיטת קולומביה, בניו יורק (Teachers College, Colombia University). במהלך שהותו באוניברסיטת קולומביה, אלי עובד על מחקרו בתחום החינוך לקוסמופוליטיות "עם שורשים", קרי בדרכים לכונן חינוך קוסמופוליטי שיונק את לשד חייו מהתרבות, הקונטקסט, השפה וההיסטוריה הקונקרטיים. במסגרת זו בוחן אלי את אפשרותו של חינוך קוסמופוליטי מעוגן שורשים בישראל. מארחו של אלי באוניברסיטת קולומביה הוא פרופ' דויד הנסן, שהינו החוקר הידוע בעולם בתחום החינוך לקוסמופוליטיות. בחודש פברואר יציג אלי את הפירות הראשונים של מחקרו בפני חברי הסגל והסטודנטים לתארים מתקדמים בטיצ'רס קולג', במסגרת הקולוקוויאום של התכנית לפילוסופיה של החינוך שבה הוא מתארח.

לקריאת הכתבה המלאה (בחלון חדש)

לעמוד של ד"ר אלי וינוקור באתר התכנית לפילוסופיה של החינוך באוניברסיטת קולומביה (בחלון חדש)

פרופ׳ הדס וייסמןהפקולטה לחינוך מברכת את פרופ' הדס ויסמן, יו"ר ועדת דוקטורט בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, על העלאתה לדרגת פרופסור מן המניין. חברי הפקולטה מברכים אותה על הקידום וגאים בהישגיה האקדמיים.

תחומי העניין של פרופ' ויסמן הם: בעיות ביחסים בין-אישיים, בדידות; יחסים בינאישיים בקרב משפחות של ניצולי שואה; מחקר בתהליכי שינוי בייעוץ בפסיכותרפיה, ההתפתחות האישית והמקצועית של פסיכותרפיסטים.

תמונה מהכנסבין התאריכים  4-5.12.2016, התקיים בפקולטה לחינוך, באוניברסיטת חיפה, כנס בינלאומי תחת הכותרת "מבט בינלאומי על פדגוגיות מבטיחות בהכשרת מורים". בכנס השתתפו 42 חוקרים מובילים בתחום הכשרת מורים, מ-14 מדינות ברחבי העולם. הכנס חגג את פריסתו של ארגון ISATT (International Study Association on Teachers and Teaching) אל מדינת ישראל והתקיים בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת A&M שבטקסס, ארה"ב.

במהלך הכנס הציגו המשתתפים את פירות מחקריהם החדשניים ובנוסף השתתפו בדיונים בקבוצות קטנות סביב נושאים ייעודיים בתחום, במטרה לעצב אג'נדה מחקרית בינלאומית משותפת וליצור שיתופי פעולה מחקריים בין אוניברסיטאות שונות בעולם. כמו כן, פרופ' סטפני פינגר, פרופ' שריל קרייג מארה"ב ופרופ' קארי סמית' מנורבגיה הרצו על פרוייקטים קיימים ומתוכננים לביסוס אג'נדה מחקרית ומעשית בהכשרת מורים בעולם.

הכנס היווה המשך של פרוייקט מחקר בינלאומי על פדגוגיות בהכשרת מורים שפורסם בשלושה כרכים בהוצאת אמרלד בעריכתן של פרופ' לילי אורלנד-ברק, דיקנית ללימודים מתקדמים באוניברסיטת חיפה ופרופ' שריל קרייג מאוניברסיטת A&M שבטקסס, ארה"ב. הכנס אורגן ביוזמתן של שתי החוקרות ובעזרתה של גב' איילת בכר, דוקטורנטית בחוג ללמידה, הוראה והדרכה.

לצפייה בתמונות הכנס לחצו כאן (בחלון חדש)

תמונה מהכנסהאגודה לזכויות האזרח הפיקה לאחרונה סרט על יום העיון המרכזי של המסלול להכשרת מורים בחוג ללמידה, הוראה והדרכה שנערך בשנה שעברה אשר עסק בחינוך נגד גזענות. היום התקיים בשיתוף האגודה לזכויות האזרח ומכללת אדם.

ביום העיון השתתפו בין היתר ראש החוג, ד"ר אריה קיזל, פרופ' הנרייט דהאן-כלב מאוניברסיטת בן גוריון, עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח, ד"ר צפריר גולדברג ועוד. בסיומו של היום נערכו סדנאות בקבוצות.

גם השנה ייערך יום עיון בשיתוף האגודה לתלמידי הכשרת המורים.

לצפייה בסרט לחצו כאן (בחלון חדש)

לילי אורלנד ברקברכות חמות לפרופ' לילי אורלנד-ברק, דיקנית הפקולטה לחינוך משנת 2012, על מינויה לתפקיד דיקנית ללימודים מתקדמים באוניברסיטת חיפה. יחד עימה מונו פרופ' גד ברזילי, לתפקיד המשנה לרקטור; פרופ' עדו יצחקי, לתפקיד הדיקן למחקר;  ופרופ' און וינקלר, לתפקיד העוזר לרקטור. "אני בטוח כי נוכל יחדיו לתרום להשגת יעדי האוניברסיטה", אמר פרופ' גוסטבו מש, רקטור האוניברסיטה.

הפקולטה לחינוך גאה ושמחה על הישיגיה של פרופ' לילי אורלנד-ברק ומאחלת לה בהצלחה רבה בתפקידה החדש.

תמונה מהמפגשביום ב', ה-21.11.2016, התקיים באוניברסיטת חיפה יום עיון בנושא "תלמידות, מדע וטכנולוגיה: בין מחקר ליישום" שהינו תוצר של שיתוף פעולה בין הפקולטה לחינוך הטכניון ומשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.
במהלך יום העיון, הוצגו ממצאים ומסקנות ממחקרן של פרופ' אנית סומך, ראש החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך ופרופ' מרים ארז מהטכניון בתמיכת משרד המדע. כמו כן, הוצגו מחקרים עכשוויים נוספים בתחום והתקיימו דיונים בנושא ובהשלכות המחקרים השונים על הנעשה בשדה החינוכי. יום העיון התקיים במעמד חוקרים ואנשי חינוך ומדיניות מובילים במחקר ובעשייה בתחום. כמו כן השתתפו בכנס נציגי משרד החינוך ומשרד המדע.
את היום יזמו וארגנו פרופ' אנית סומך ופרופ' מרים ארז בעזרתה של עירית פרידמן, דוקטורנטית בחוג ללמידה, הוראה והדרכה.

לצפייה בתמונות מיום העיון לחצו כאן (בחלון חדש)

תמונה מיום החוגארוע שנתי של החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך התקיים ב- 18.01.2017 אשר הוקדש לסוגיות "חינוך ועיתונות".
ניכר כי יחסי הגומלין בין העיתונות לבין מערכות החינוך ונציגיה עוברים טלטלה בשנים האחרונות. מאז היווסדה, העיתונות חשפה את עבודת המורים ובתי הספר לביקורת, ושימשה לא רק כמקור ללמידה בלתי פורמלית, אלא מקור השפעה על תכניה ועיצוב מעמדה בציבור הרחב. כיום חידושים טכנולוגיים והטמעה מסיבית של הניו- מדיה בחיי היומיום משפיעים על אנשי חינוך, ובמקביל מתהוות זירות חדשות לתגובה והשתתפות במרחב הציבורי באמצעות בלוגים, רשימות פייסבוק, קבוצות ווטסאפ ואחרות.ביום החוג פיתחנו את הדיון אודות יחסי הגומלין המורכבים בין העיתונות לחינוך.
על ארגון יום החוג שקדו פרופ' אנית סומך, ד"ר שירי לביא, ד"ר אורן גולן וד"ר אביהו שושנה.

לצפייה בתמונות מהאירוע לחצו כאן (בחלון חדש)

ד״ר אריה קיזלהפקולטה לחינוך מברכת את ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה, ד"ר אריה קיזל, על זכייתו בציון לשבח על מאמרו, בתחרות הבינלאומית למאמרים בנושא פילוסופיה עם ילדים. התחרות מתקיימת אחת לשנתיים על ידי האגודה הבינלאומית לחקירה פילוסופית עם ילדים ICPIC, International Council for Philosophical Inquiry with Children.

המאמר, "From Laboratory to Praxis: Communities of Philosophical Inquiry as a Model of (and for) Social Activism" התקבל מיידית לפרסום בכתב עת שפיט, המוביל בעולם בתחום, Childhood and Philosophy  ופורסם בשבוע שעבר.

בחוות הדעת של חברי הוועדה צוין בין היתר:

“The paper is very well written, coherent and well developed. The question it studies is original and quite fundamental in philosophy for children as well as in education. The review of Lipman’s works (among others) is rich; it is not merely descriptive but comprises analyses that go further the quotations. The link between philosophy for children and social activism is coherent from the beginning to the end of the paper. The examples provided by the author are interesting, pertinent and grounded in social activity. In sum, the argumentation is well articulated and convincing… This is philosophical and deep article. It gives account of Lipman and an extension of the philosophical community of inquiry to what it calls ―social activism‖. It analyzes an example and discusses philosophy for children literature with social activism sources… It is the article that takes more risks and in a sense is more conceptual, the author takes a position in terms of some controversial issues concerning philosophy for children.”

ד״ר מיה בניש ויסמןהפקולטה לחינוך מברכת את ד׳׳ר מיה בניש-וייסמן, ראש המגמה לייעוץ חינוכי בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, על הזמנתה להשתתף בכנס לחוקרים צעירים מצטיינים שיתקיים בפברואר, 2017 בקליפורניה שבארה"ב. הכנס "Kavli Frontiers of Science" הוא תוצאה של שיתוף פעולה של האקדמיה הישראלית למדעים והאקדמיה הלאומית למדע בארה"ב והמשתתפים בו הם מדענים צעירים מכובדים ממגוון רחב של דיסציפלינות מדעיות.

על הכנס נכתב כי הוא מביא יחד כמה מהמדענים הצעירים המצטיינים בכדי לדון בהתפתחויות והזדמנויות מרגשות בתחומם, בפורמט שמעודד דיונים קולקטיביים בלתי פורמאליים ושיחות אישיות בין משתתפיים. הסימפוזיונים מאופיינים כאינטר-דיסציפלינאריים, המדגישים תקשורת במגוון רחב של תחומים מדעיים חוצי דיסציפלינות מסורתיות.

תחומי המחקר של ד"ר בניש וייסמן הם: התפתחות בהקשר; הגירה וזהות אתנית; ערכים והתנהגות של מתבגרים; יעוץ בסביבה בין תרבותית; אינטראקציות של סביבה ותורשה.

עיטור זכייההפקולטה לחינוך מברכת את פרופ' מיכל שני, פרופ' תמי קציר, דר' אורלי ליפקה ודר' ענת פריאור מהחוג ללקויות למידה על זכייתן בתחרות של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך להצעות מחקר בתחום האוריינות העברית כשפת אם. לביצוע המחקר בנושא 'גישה רב-רכיבית להבנת הנקרא: הכשרת מורים למיפוי והתערבות', יוענק סכום מכובד לתקופה של שלוש שנים.

תקציר הצעת המחקר:

גורמים רבים תורמים להצלחה של תלמידים ברכישת הבנת הנקרא. תיאוריות הרב-רכיביות ( (RAND, 2002 מציעות כי הבנת הנקרא מושפעת ממגוון רחב של משתנים של הקורא, הטקסט ומטרת הקריאה. ברמת הקורא שני משתנים עיקריים הם הידע הלשוני והיכולות המטה-קוגניטיביות. שילוב של יכולות לשוניות ומשתנים מטה-קוגניטיביים הכרחי להבנת נקרא עמוקה. מחקרים בארץ ובעולם מצביעים על כךשלפחות 15% מכלל התלמידים בבתי הספר מגלים קשיים בהבנת הנקרא. הוראה מיטבית, המותאמת לצרכי הלומד ולשפת הלימוד, היא בעלת השפעה מרכזית לרכישת הבנת הנקרא. במסגרת המחקר המוצע תגובש תכנית הכשרת מורים ייעודית לשיפור תהליכי הבנת הנקרא של תלמידי בית הספר היסודי בכיתות ד'-ה'.

בכתות הגבוהות של בית הספר היסודי עולה חשיבותן של יכולות הבנת הנקרא לאור העומס הגובר של קריאה לשם רכישת ידע. בקרב דוברי עברית, נוסף על האתגר האוניברסלי שתואר לעיל, קיים האתגר של המעבר מקריאה מנוקדת ללא מנוקדת. בנוסף, בכיתה ה ' מועברים מבחני מיצ"ב ולכן "צווארי בקבוק" הנוצרים בהבנת הנקרא בכיתה ד' עלולים להשפיע על ההישגים במבחנים אלו. לבסוף, מדינת ישראל היא מדינה קולטת עליה, ולפיכך ישנם ילדים רבים במערכת החינוך שאינם דוברים עברית כשפת אם, ומועדים במיוחד לפערים בידע לשוני אשר עלולים להקשות על הבנת הנקרא ועל הצלחה אקדמית.

גוף הידע העולה מן המחקר האקדמי בתחום הבנת הנקרא מכיל מספר רב של תובנות  ופרקטיקות פדגוגיות מבוססות מחקר בתחום הקידום של הבנת הנקרא, אך תובנות אלו אינן מתורגמות באופן מספק לעשיה פדגוגית.

בנוסף, ידוע כי מורים מתקשים בפירוש ממצאי מיפוי ויישום קשת רחבה של כלים מבוססי מחקר בכיתות הטרוגניות להנעת שינוי חינוכי.

לפיכך, המחקר הנוכחי יבחן את יעילותן של שתי תוכניות הכשרת מורים, המלוות בחומרים פדגוגיים הכוללים רשימות אוצר מילים אקדמיות ויחידות הוראה בתחום הבנת הנקרא, וכן מבחן מיפוי רב-רכיבי בתחום הבנת הנקרא. תכנית הכשרה אחת (Reading Intervention) תתמקד בהקניית פרקטיקות מבוססות מחקר לקידום הבנת הנקרא, המתבססות על התפיסה הרב-רכיבית, ובפרט בתשתית הלשונית והמטה-קוגניטיבית של תהליכי הבנת נקרא. תכנית הכשרה מורחבת (Mapping-to-Intervention) תציג באופן מצומצם יותר את תכני התכנית הראשונה, ותוסיף עליהם יחידות הכשרה ספציפיות המתמקדת באופן השימוש בנתוני המיפוי לבחירה מיטבית של פרקטיקות הוראה. יעילותן של תוכניות אלו תיבחן אל מול קבוצת ביקורת פסיבית, וכן אל מול קבוצת ביקורת בה יקבלו המורים את ממצאי המיפוי של התלמידים ואת חומרי ההוראה, אך ללא הכשרה מלווה על השימוש בהם. יעילות התוכניות תיבחן ברמת הידע, התפיסות הפדגוגיות ותחושת המסוגלות העצמית של המורה. יעלות התוכניות תיבחן במקביל ברמת היכולות הבסיסיות ויכולות הבנת הנקרא של התלמידים. המיפוי שייערך שייערך בתחילת תוכנית המחקר יאפשר גם לבחון את היעילות הדיפרנציאלית של תוכניות ההכשרה עבור פרופילים שונים של תלמידים – מתקשים ותקינים, דוברי שפת אם עברית או שפות אחרות וכו'. התכנית תכלול 120 מורים וכ-3600 תלמידים, מכיתות ד' וה'. 

Menu