מיכל שניביום שלישי ה-22 באוגוסט 2017 התפרסמה בעיתון 'ישראל היום' כתבת דעה מאת פרופ' מיכל שני, מהחוג ללקויות למידה, ביחס לשכיחות של לקויי למידה וההתאמות בבתי הספר, תחת הכותרת "התאמות מהסיבות הלא נכונות".

מתוך הכתבה, השכיחות הלא ריאלית של אישורי התאמות ללקויי למידה במערכת החינוך בישראל נובעת ממספר סיבות:  "ראשית, אין הסברה נכונה להרים ולתלמידים על ההשלכות של קבלת התאמות שלא על בסיס לקות למידה. תלמידים מתרגלים לא לכתוב אלא לענות בעל פה, לבצע מבחנים ללא הגבלת זמן, לא לטפל בחסכים שיש להם בהבעה בכתב למשל. אבל כאשר הם מגיעים למבחן הפסיכומטרי ולאוניברסיטאות הם נתקלים ב"קיר זכוכית". לפי הנתונים שבידנו, כארבעה עד שמונה אחוזים בלבד מהלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מקבלים התאמות על בסיס לקויות למידה. נתון דומה קיים לגבי התאמות במבחן הפסיכומטרי."  

לקריאת הכתבה המלאה מאתר ״ישראל היום״ לחצו כאן (בחלון חדש)

לקריאת הכתבה בפורמט הדפסה לחץ כאן (בחלון חדש)

עפרה מייזלסהפקולטה לחינוך גאה לבשר על זכייתה של פרופ' עפרה מייזלס, מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם בקול הקורא של הות"ת לפיתוח קורסים מתוקשבים במלואם בפלטפורמה הלאומית Campus. ההצעה של פרופ' מייזלס לפיתוח הקורס 'טיפוח סביבה אכפתית ומיטיבה בחינוך' הינה אחת מתוך חמש ההצעות הזוכות באוניברסיטת חיפה לקולות הקוראים של הות"ת.

לפי ההצעה, מטרת הקורס הינה "בין היתר לא רק לקדם הכרות עם התחום וידע עליו אלא גם לקדם אפשרות ליישום פרקטיקות ומודלים כאלו בעבודה החינוכית והאישית של הסטודנטים." המשך פיתוח הפלטפורמה לקורס יחל לאחר פגרת הקיץ באוניברסיטה בשיתוף היחידה להוראה נתמכת מחשב.

אנו שמחים על הישגיה של פרופ' מייזלס ומאחלים לה בהצלחה בהמשך פיתוח הקורס החשוב.
ד״ר אריה קיזלד"ר אריה קיזל, ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה, התראיין לאחרונה לכתבה מורחבת מאת נימרוד סמינלנסקי פרידמן, במגזין 'הד החינוך' (ספטמבר 2017). בכתבה, מגולל ד"ר קיזל את קריאתו הביקורתית של מערכת החינוך הישראלית שבה עיקר הקושי, לפי דבריו, נעוץ "בשיח הקורבני והבכייני שקנה שביתה במערכת החינוך וחוסם את יכולתה להתנער ולהשתנות כליל".

מתוך הכתבה: "קיזל הספיק לעשות כמעט כל תפקיד אפשרי שקשור למערכת החינוך. אפילו בתור מחנך כיתה הוא עשה כמה דברים במקביל. בגיל 52 קורות חייו נראים כמו קורות חיים של שלושה אנשים. "בתוך המערכת" הוא היה מחנך, מורה ורכז שכבה בתיכון, מנהל פדגוגי ומנהל בית ספר. במסגרת הכשרות מורים הוא עמד בראש החוג לתקשורת במכללת אורנים, היה עמית במכון מנדל וכיום הוא ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. נוסף על כך הוא גם ריכז את התוכנית "חותם" להסבת אקדמאים להוראה באוניברסיטת חיפה, חקר את תוכניות הלימודים וספרי הלימוד בהיסטוריה ופרסם את ספרו "היסטוריה משועבדת". כיום הוא מרצה בכיר בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, עוסק בפילוסופיה של החינוך ובעיקר מומחה בעל שם בינלאומי בפילוסופיה עם ילדים, בחקר תוכניות לימודים וספרי לימוד ובחקר נרטיבים של קבוצות חברתיות. בין השאר חקר קיזל את הנרטיב של הקשת המזרחית הדמוקרטית מנקודת מבט פילוסופית והוציא ספר בשם "הנרטיב המזרחי החדש בישראל" (רסלינג, 2014)."

לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן (קישור לקובץ PDF)

לאתר האישי של ד"ר אריה קיזל
סטודנטים ברוח הכרמלקבוצת סטודנטים מתכנית רוח הכרמל, הפועלת בחוג ללמידה, הוראה והדרכה, ייצאו ללימודים באוניברסיטת Kennesaw State University ולהתמחות בהוראה בבית הספר היסודי  Epstein  באטלנטה, ארה"ב.

התוכנית, "רוח הכרמל" מהווה מסלול לימודים לתואר ראשון ולהכשרת מורים למקרא ולמחשבת ישראל בשילוב אוניברסיטה אמריקאית. התכנית פועלת בחוג ללמידה, הוראה והדרכה באוניברסיטת חיפה מזה ארבע שנים ובמסגרתה סטודנטיות וסטודנטים לומדים לתואר ראשון בחוג ללמידה, הוראה והדרכה ובחוגים למדעי הרוח כמו מקרא ומחשבת ישראל. הסטודנטים מבצעים את האימונים בהוראה שלהם במסגרת מודל "בית הספר המקצועי להכשרת מורים" במסלול להכשרת מורים בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ולמשך סמסטר אחד יוצאים, במלגה יוקרתית, ללימודים באוניברסיטת Georgia State University ולהתמחות בבית הספר היסודי  Epstein  באטלנטה.

את התוכנית יזם דיקן הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, פרופ' חנן אלכסנדר. המטרה של התכנית היא להדק את הקשר בין הסטודנטים בארץ לבין מוסדות אקדמיים מובילים בארה"ב ולאפשר להם התנסות במגוון מוסדות חינוך, הן בארץ והן בחו"ל.
ד״ר אריה קיזלראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה, ד"ר אריה קיזל התראיין לאחרונה שני ראיונות ארוכים לתוכנית "לונדון וקירשנבאום" (ערוץ 10) ולתוכנית הרדיו "גם כן תרבות" (בתאגיד השידור הציבורי כאן).
בראיון לירון לונדון הציג ד"ר קיזל את סוגיית הערכים המוטמעים במערכת החינוך הישראלית מאז הקמתה דרך תכנון הלימודים, תכניות הלימודים וספרי הלימוד. עקב סוגיית ההדתה שעלתה באחרונה לדיון ציבורי קבע ד"ר קיזל כי לאורך כל שנות קיומה של המדינה משתמש משרד החינוך בבתי הספר ובחינוך הציבורי על זרמיו המרכזיים בהטמעת ערכי המדינה וכי החינוך אינו ניטרלי. הוא פרס את מחקרו שהסתמך על מקורות ארכיוניים ואחרים אודות שיעבוד הוראת ההיסטוריה הכללית בישראל לנרטיב הציוני.

בראיון לגואל פינטו בתכנית הרדיו המרכזית של ערוץ "כאן תרבות" (של תאגיד השידור הציבורי) הציג ד"ר קיזל את התוכניות הנהוגות בעולם בתחום פילוסופיה עם ילדים (תחום שהוא מתמחה בו). ד"ר קיזל קבע כי מערכת החינוך הישראלית נמנעת במתכוון מלהכניס תוכניות לפילוסופיה עם ילדים "כי היא חוששת מהעובדה שילדים צעירים ישאלו שאלות רדיקליות כמו 'מי צריך בית ספר' וגם שאלות אחרות הנוגעות למבנה החברה הישראלית".

לאתר האישי של ד"ר אריה קיזל

ד״ר אביהו שושנההפקולטה לחינוך מברכת את ד"ר אביהו שושנה, ראש המגמה להנחיית קבוצות בחוג לייעוץ והתפתחות האדם ומהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, על זכייתו במענק מחקר מכובד מהקרן הלאומית למדע ISF. המענק ניתן לד"ר שושנה על מחקרו תחת הכותרת "Inside Vocational Schools: Ethnographies of Education, Class, and Subjectivity in Vocational Schools in the Post-Industrial Age".

תקציר המחקר:


This research is based on classic and current studies in anthropology of education and cultural (qualitative) educational sociology in order to execute a multi-site, longitudinal, ethnographical examination of vocational education in Israel. The study suggests examining the everyday educational-work in vocational high schools and the cultural production involved in becoming a vocational subject. The main research tools will be participant observations in school arenas and work-organizations in which the students are integrated; longitudinal observations over three years in one class, from the first day of school (10th grade) to its completion (12th grade) (a longitudinal classroom); an ethnographic accompaniment of school graduates through their first year after leaving school, upon their entering the workforce or enlisting in the military; in-depth interviews with the main actors in the field of vocational education; critical discursive analysis of written documents in order to glean an understanding of discourses affiliated with  vocational school; interviews with graduates of schools in which ethnographies will be conducted. This study proffers theoretical contributions in four knowledge domains: an analysis of the field of vocational education (or culture, education, pedagogy, and power); a phenomenology of class; an anthropology of (becoming) subjectivity; and a micro-inequality study.

פרופ׳ בילי עילםהפקולטה לחינוך מברכת את פרופ' (אמריטה) בילי עילם, מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה על זכייתה ביחד עם ד"ר יאול לניר, מהחוג למערכות מידע במענק מחקר מכובד מהקרן הלאומית למדע ISF. המענק ניתן לחוקרים על עבודתם המחקרית תחת הכותרת "Promoting Children’s Meaningful Learning in a History Museum Using Mobile Devices" .

תקציר המחקר:


Museums are one of the primary locations of informal learning. Groups and individuals arrive at the museum with the purpose of being mentally engaged in what they see or do, and of being able to personally connect with the objects, ideas and experiences provided. In order for the experience to be meaningful, most visitors expect a learning experience that would not only “be fun”, but would also be effective regarding learning about the items and exhibits at the museum. While these may constitute important main targets for visitors and curators alike, many people question whether any real learning occurs in museums. Do visitors to museums learn in it, and if so, how do they learn and what do they learn? For children arriving at museums, this is even more challenging. How should we create an environment that not only provides an enjoyable experience, but also supports the child’s meaningful learning at the museum?
An important precursor for children’s learning is having them being engaged with the museum’s interpretations. One way to engage children at the museum, is by using technology. This may be especially important in humanity-oriented museums such as history museums, which as opposed to science museums, are non-interactive in nature and are mostly limited in presenting small exhibit items from far away or behind glass. A mobile visitor’s guide may enable children a more enjoyable and interactive experience as well as their higher engagement. However, it remains unclear to what extent do such technologies support leaning in general, and specifically, compared to other, more traditional methods.
We propose examining how technology can support children’s meaningful learning at a history museum by looking at how children learn at the museum when using three interpretive options: (1) using a classical information-centered mobile guide that provides audio-visual information on various exhibits, (2) using an activity-centered mobile guide that uses riddles, puzzles, questions, and other activities, with the same information and exhibits, and (3) using a pen-and-pencil assignment sheet that would use the same activities, but without the technological mediation. We will explore how children behave and learn at the museum using thorough observations that will include both video and conversation recording and analyses. In addition, we will measure learning by administering knowledge questionnaires as well as personal interviews to better understand children’s motivations, preferences, ideas and understanding. Collecting data via these different tools will allow us to triangulate our sources in order to construct a comprehensive picture of the various learning processes transpiring at the museum in the different conditions.

ד״ר דנה אמירהפקולטה לחינוך מברכת את ד"ר דנה אמיר, ראש המגמה לביבליותרפיה, בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, על זכייתה במענק מחקר מכובד מהקרן הלאומית למדע ISF.  המענק ניתן לד"ר אמיר על עבודתה המחקרית תחת הכותרת "ה"שִֹיחָדָשׁ" של המעוול: המנגנון הפסיכו-לשוני שבתשתית התופעה של "וידויי מסך"  ("שִֹיחָדָשׁ"=שיח חדש, בלשונו של ג'ורג' אורוול).  

תקציר המחקר:
הפילוסוף הצרפתי ז'אן פרנסואה ליוטאר טוען בספרו "הדיפרנד" כי מה שמהווה את "הפשע המושלם" איננו רצח הקרבן או חיסול העד אלא הפיכתו של העד לשותק, הפיכתו של השופט לחירש והפיכת טקסט העדות ללא קוהרנטי. אם מנטרלים את המוען, הנמען ותוכן העדות הנמסרת, טוען ליוטאר – למעשה "אין רפרנט". אם העד עיוור, השופט חירש ותוכן העדות חסר פשר – הפשע לא נרשם, ולכן, לכאורה, לא אירע כלל. המחקר יתמקד באופנים שבהם המעוול "מוחק את הרפרנט", כלומר משתיק את "העד הפנימי" ו"השופט הפנימי" והופך את נרטיב העדות שלו לאירוע חסר מובן, אירוע שהוא עצמו יכול לחמוק ממשקל תוצאותיו ומשמעותו. מחיקת הרפרנט מושגת באמצעות יצירת שפה כפולה המבוססת על דיסוציאציה בין התוכן הגלוי והתוכן הסמוי שלה. זוהי שפה שתחת המסווה של יצירת משמעות – למעשה מכוננת מה שהסופר ג'ורג' אורוול כינה בשם "שִֹיחָדָשׁ" ("Newspeak"): שיח חדש המשכתב את ההיסטוריה העובדתית והרגשית. ה"שִֹיחָדָשׁ" יוצר תופעה שאכנה בשם "וידויי מסך". אלה הם טקסטים של וידוי החותרים באופנים מתוחכמים ולא מודעים תחת עצמם, כלומר הופכים את אירוע הוידוי לאירוע שלמעשה חותר תחת הפשר שלו עצמו. בשונה מזיכרונות המסך של פרויד, המונח "וידוי מסך" איננו מתייחס לזיכרון עצמו כי אם לאופן ההבניה שלו בשפה. מה שנשמט מטקסט הוידוי איננו העובדות עצמן – אלא משמעותן. העיוות איננו קשור אפוא בפרטים הקונקרטיים כי אם במבנה התחבירי המשבש באופנים שונים את מרכז הכובד של המשפט ומרוקן אותו בדרך זו ממשמעותו אף שכל הפרטים בתוכו מדויקים ונכונים. המחקר יתמקד בעדויות מעוולים מתקופות שונות כשהפוקוס יהיה על אמצעֵי השימוש בשפה ההופכים את טקסט הוידוי לכלי הסוואה מתוחכם המכסה למעשה על טקסט וידויִי אחר שאיננו יכול לקבל משמעות ומילים.
פרופ׳ תמי קצירפרופ' תמי קציר, מהחוגים לקויות למידה וחינוך מיוחד, התראיינה לאחרונה לתכנית "משפחה גרעינית" בתחנת הרדיו גלי צה"ל, שם שוחחה על החשיבות של קריאה בתוך המשפחה לטיפוח קשרים רגשים והעשרה לשונית של ילדים. עוד בראיון, סיפרה פרופ' קציר על ממצאי מחקר חדש שנערך בסאססקס, המגלים כי עבור ילדים עד גילאי 3-4 רצוי להימנע מספרים שיש בהם איורים רבים מדי. להמלצתה, יש עדיפות לקחת "ספרים קלאסיים - יש בהם ציור אחד בכל עמוד, ואז, כשאין עומס של גירויים, הילד יכול ללמוד יותר ולהיות שקוע יותר".

תחומי ההתמחות של פרופ' קציר הינם: הבנת הנקרא; תת-קבוצות בלקות קריאה בעברית; אוריינות במשפחה והתפתחות קריאה ; הניקוד בלקויות קריאה; התפתחות אוצר מילים.

לאתר האישי של פרופ' תמי קציר לחצו כאן (בחלון חדש)

משה זיידנרהפקולטה לחינוך מברכת את פרופ' משה זיידנרכריכת כתב העת, מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם על מינויו כחבר מערכת בכתב העת החשוב בתחום (European Journal of Psychological Assessment (EJPA. מינויו של פרופ' זיידנר היא עדות מרשימה למומחיותו הייחודית ולניסיונו הרב במחקר ותיאוריה בין היתר בתחום ההערכה הפסיכולוגית.  

EJPA הוא כתב העת של האגודה להערכה פסיכולוגית (EAPA) וכמו כן משויך לאגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה יישומית (IAAP) ונחשב לאחת מפלטפורמות הפירסום המובילות בעולם בכל הקשור להערכה פסיכולוגית במגוון תחומים ודיסציפלניות.

תחומי התעניינותו המחקרית של פרופ' זיידנר הם: חקר לחץ וחרדה, אינטליגנציה רגשית, גורמים אפקטיביים ומוטיבציונים בפסיכולוגיה חינוכית, התמודדות עם לחץ, פסיכולוגיה חיובית, אישיות ואינטליגנציה והערכה פסיכו-חינוכית.

כריכת הגליוןהפקולטה לחינוך שמחה להודיע על הוצאתו לאור של גיליון 55 של כתב העת על"ה, במסגרת מרכז ארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי. לאחרונה, כתב העת על"ה הוגדר כשפיט במפתח חיפה למאמרים בעברית, והתווסף לרשימת כתבי העת המוכרים על ידי ות"ת - הועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. כתב העת מיועד לקהילת העוסקים בחינוך מתמטי: מורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי, מכשירי מורים, מורי מורים, סטודנטים להוראת מתמטיקה וחינוך מתמטי וחוקרים בתחום החינוך המתמטי.

הגיליון החדש עשיר ומגוון. המאמרים המופיעים בו כוללים, לצד חקר מתמטי וממצאי מחקר, גם רעיונות דידקטיים והצעות פעילות המוכנות ליישום בכיתה.

להורדת הגיליון לחצו כאן (בחלון חדש)
לוטם פרי חזןד׳׳ר לטם פרי-חזן מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך ופרופ׳ שולמית אלמוג מהפקולטה למשפטים כתבו טור דעה שפורסם בעיתון ׳׳הארץ׳׳ בו טענו כי המדינה מצמצמת את תודעת הזכויות של נשים חרדיות באמצעות מנגנונים של חסימה, ניצול והנצחה של אי שוויון מגדרי.
עוד נטען בטור הדיעה כי: "כשם שלא ניתן לצפות מהגברים החרדים המעוניינים בהשכלה אקדמית להשלים לבדם את כל הפערים במתמטיקה ובאנגלית, כך לא ניתן לדרוש מהנשים החרדיות שיפרצו בעצמן את כל מעגלי ההדרה והניצול ולהותיר אותן לבד במערכה. מן הראוי שמדינה יהודית ודמוקרטית תלווה אותן בנחישות במאבקן להסרת החומה המדירה אותן משיח הזכויות ולפתיחת אופק של תודעת זכויות בפני כל הילדות, הנערות והנשים החרדיות"
טור הדעה מבוסס על מאמר שהוצג על ידי ד"ר פרי-חזן ופרופ' אלמוג בכנס לכבודה של השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן שהתקיים ביום 6.7.2017, בו נכחו רבים משופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה.

לקריאה של הטור המלא לחצו כאן (בחלון חדש)
ידיעה שיקרית על מסך מחשבהפקולטה לחינוך מברכת את ד׳׳ר שרית ברזלי מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה על זכייתה, ביחד עם פרופ' קלארק צ׳ין מאוניברסיטת רטגרס בארה׳׳ב במענק מכובד של הקרן הדו-לאומית למדע של ארה"ב וישראל(BSF)  לשנים 2017-2019. המענק ניתן למחקר משותף שמטרתו ליצור מודל חדש של צמיחה של חשיבה אפיסטמית בעזרת מתודולוגיה מיקרו-גנטית. בנוסף, זכתה ד"ר שרית ברזלי בפרס על-שם ברגמן של קרן ה- BSF המוענק לחוקרים צעירים שהצעות המחקר הזוכות שלהם היו בעלות מצויינות יוצאת-דופן.
 
תקציר המחקר:
יצירת מודל של צמיחה אפיסטמית: מחקר מיקרו-גנטי של ההתפתחות של חשיבה אפיסטמית
Modeling Epistemic Growth: A Microgenetic Study of the Development of Epistemic Cognition
 
ד"ר שרית ברזלי ופרופ' קלארק צ'ין
 
בחברות ידע מודרניות מתמודדים לומדים לעיתים קרובות עם מקורות מידע מרובים המציגים הסברים או טענות מנוגדות. כדי להתמודד בצורה יעילה עם מקורות מידע אלו צריכים לומדים לרכוש אסטרטגיות להערכת מקורות הידע (למשל, שיפוט אמינותם של המחברים), להערכת טענות הידע (למשל, בדיקת ראיות תומכות) ולמיזוג בין מקורות מידע סותרים (למשל, הצלבת מידע). כדי להפעיל בהצלחה אסטרטגיות כגון אלה זקוקים לומדים לקריטריונים יעילים לשיפוט האמינות והאיכות של טיעונים, ראיות ומקורות. יתר על כן, לומדים צפויים להפעיל אסטרטגיות אלו באופן ספונטני רק אם הם אכן מעוניינים במטרות כגון ברור שורש העניין, הבנה של הנושא, או קבלת החלטות שקולה.
מטרת המחקר שלנו היא להבין כיצד מפתחים לומדים אסטרטגיות, קריטריונים ומטרות אפיסטמיים, וכיצד הם רוכשים את היכולת ליישם אותם ביעילות בהקשר של חשיבה יומיומית לגבי מקורות מידע מנוגדים. במסגרת המחקר אנו מתכננים לעקוב מקרוב אחר זוגות של מתבגרים שידונו מדי שבוע במקורות מידע מדעיים מנוגדים, בעלי רמות איכות ואמינות מגוונות, במשך תקופה של שלושה חודשים. אנו מצפים שככל שהמשתתפים במחקר שלנו ייתקלו שוב ושוב בסוגים שונים של קונפליקטים, הם יפתחו בהדרגה אסטרטגיות וקריטריונים טובים ומגוונים יותר להערכת ולמיזוג של מקורות מידע וילמדו להוקיר את החשיבות של הסקת מסקנות תקפות. אנו מתעניינים במיוחד בזיהוי תנאים (למשל, סוגים מסוימים של מקורות מידע, אינטראקציות חברתיות, או רפלקציות) שיכולים לאפשר או למנוע התפתחות כזו. מיפוי תנאים אלה יאפשר לנו ליצור מודל תאורטי חדש של צמיחה אפיסטמית וכן להציע דרכים חדשות לטיפוח דרכי ידיעה.
ידיעה שיקרית על מסך מחשבהפקולטה לחינוך מברכת את ד׳׳ר שרית ברזלי מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה על זכייתה, ביחד עם פרופ' קלארק צ׳ין מאוניברסיטת רטגרס בארה׳׳ב במענק מכובד של הקרן הדו-לאומית למדע של ארה"ב וישראל(BSF)  לשנים 2017-2019. המענק ניתן למחקר משותף שמטרתו ליצור מודל חדש של צמיחה של חשיבה אפיסטמית בעזרת מתודולוגיה מיקרו-גנטית. בנוסף, זכתה ד"ר שרית ברזלי בפרס על-שם ברגמן של קרן ה- BSF המוענק לחוקרים צעירים שהצעות המחקר הזוכות שלהם היו בעלות מצויינות יוצאת-דופן.
 
תקציר המחקר:
יצירת מודל של צמיחה אפיסטמית: מחקר מיקרו-גנטי של ההתפתחות של חשיבה אפיסטמית
Modeling Epistemic Growth: A Microgenetic Study of the Development of Epistemic Cognition
 
ד"ר שרית ברזלי ופרופ' קלארק צ'ין
 
בחברות ידע מודרניות מתמודדים לומדים לעיתים קרובות עם מקורות מידע מרובים המציגים הסברים או טענות מנוגדות. כדי להתמודד בצורה יעילה עם מקורות מידע אלו צריכים לומדים לרכוש אסטרטגיות להערכת מקורות הידע (למשל, שיפוט אמינותם של המחברים), להערכת טענות הידע (למשל, בדיקת ראיות תומכות) ולמיזוג בין מקורות מידע סותרים (למשל, הצלבת מידע). כדי להפעיל בהצלחה אסטרטגיות כגון אלה זקוקים לומדים לקריטריונים יעילים לשיפוט האמינות והאיכות של טיעונים, ראיות ומקורות. יתר על כן, לומדים צפויים להפעיל אסטרטגיות אלו באופן ספונטני רק אם הם אכן מעוניינים במטרות כגון ברור שורש העניין, הבנה של הנושא, או קבלת החלטות שקולה.
מטרת המחקר שלנו היא להבין כיצד מפתחים לומדים אסטרטגיות, קריטריונים ומטרות אפיסטמיים, וכיצד הם רוכשים את היכולת ליישם אותם ביעילות בהקשר של חשיבה יומיומית לגבי מקורות מידע מנוגדים. במסגרת המחקר אנו מתכננים לעקוב מקרוב אחר זוגות של מתבגרים שידונו מדי שבוע במקורות מידע מדעיים מנוגדים, בעלי רמות איכות ואמינות מגוונות, במשך תקופה של שלושה חודשים. אנו מצפים שככל שהמשתתפים במחקר שלנו ייתקלו שוב ושוב בסוגים שונים של קונפליקטים, הם יפתחו בהדרגה אסטרטגיות וקריטריונים טובים ומגוונים יותר להערכת ולמיזוג של מקורות מידע וילמדו להוקיר את החשיבות של הסקת מסקנות תקפות. אנו מתעניינים במיוחד בזיהוי תנאים (למשל, סוגים מסוימים של מקורות מידע, אינטראקציות חברתיות, או רפלקציות) שיכולים לאפשר או למנוע התפתחות כזו. מיפוי תנאים אלה יאפשר לנו ליצור מודל תאורטי חדש של צמיחה אפיסטמית וכן להציע דרכים חדשות לטיפוח דרכי ידיעה.

הפקולטה לחינוך רשמה הישג מכובד ביותר במדד שנחאי העולמי לדירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם, כשדורגה בתחום החינוך בין המקומות 100-150.

דירוג שנחאי הוא מדד המשווה איכות של מוסדות אקדמיים ומתפרסם אחת לשנה בעריכת אוניברסיטת ג'יאן טונג. זהו אחד משני הדירוגים האקדמיים הבולטים של אוניברסיטאות לצד הדירוג של הירחון Times Higher Education בלונדון.

הדירוג משווה 1200 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי תבל בהתאם לנוסחה המשקללת את מספר הבוגרים שזכו בפרס נובל ובמדליית פילדס, אנשי סגל שזכו בפרס נובל ובמדליית פילדס, חוקרים שפרסמו מאמרים המצוטטים בהרחבה ב-21 קטגוריות שונות, מאמרים של אנשי סגל שפורסמו בירחונים Nature ו-Science‏, דרוג מאמרים במאגרי המידע Science Citation Index ו-Social Sciences Citation Index‏ וכן ביצועים אקדמיים של המוסד בממוצע לנפש.

לקריאת הכתבה המלאה ב YNET על הישגים ישראליים בדירוג לחצו כאן (בחלון חדש)

פרופ׳ משה זיידנרהפקולטה לחינוך שמחה לברך את פרופ' משה זיידנר, מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם ותלמידת המ.א בהנחייתו עטרה זבולון על פרסום של ממצאי מחקרם בנושא תפקוד מנטאלי ודפוסי התמודדות אצל גברים הומוסקסואליים יהודים בישראל. המחקר אשר קיבל לאחרונה סיקור נרחב באתר YNET, עומד להתפרסם בקרוב בכתב העת המוביל בתחום Journal of Homosexuality, תחת הכותרת "Mental Health and Coping Patterns in Jewish Gay Men in Israel: The Role of Dual Identity Conflict, Religious Identity, and Partnership Status"

 המחקר התקיים בקרב  144 גברים  יהודים הומוסקסואלים בארץ והראה כי ככל שגברים הומוסקסואליים דתיים יותר, כך הם נמצאים בסכנה גדולה יותר לחוות דיכאון, חרדה ובדידות. עוד נמצא במחקר כי לרוב, הומוסקסואליים דתיים מתקשים ליישב בין שתי הזהויות – המינית והדתית.

תקציר המאמר העומד לפרסום:

This study examined the effects of dual identity conflict, religious identity (religious/spiritual vs. sexual), and partnership status on the coping strategies and mental health of gay Jewish men in modern Israeli society. Participants were 73 religious and 71 secular gay men recruited via email, social networking sites, and online resources targeting sexual minority men.  Participants were assessed via measures of identity conflict, mental health, and coping strategies. Jewish gay men who reported more severe identity conflict also reported using less problem-focused, emotion-focused, and avoidance coping strategies and reported poorer mental health than their less identity-conflicted counterparts. Furthermore, gay men who self-identified as religious reported poorer mental health as well as less problem-focused coping and more emotion-focused coping compared to secular men.  Religious gay men in romantic relationships reported lower intensities of dual identity conflict and better mental health compared to their non-partnered counterparts.

לקריאת הכתבה המלאה באתר YNET לחצו כאן (בחלון חדש)

כריכת הספרהפקולטה לחינוך מברכת את הסטודנטית לתואר שני, סיגל רוזן, הלומדת במגמה לטיפול באמנויות - ביבליותרפיה, בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, על יציאתו לאור של ספר הילדים הראשון שכתבה בשם "געגועים לאמא", בהוצאת אוריון. סיגל היא מורה בבית ספר יסודי ובשנים האחרונות גם מטפלת בהבעה ויצירה. היא לומדת בחוג בתכנית הביבליותרפיסטים המנוסים במגמה.

בתיאור הספר בהוצאה נכתב:
"הורות מול קריירה מקצועית (והתפתחות אישית) היא דילמה שבה מתלבטות משפחות רבות. אילוצי עבודה שונים גורמים להיעדרות הורים מהבית לשעות רבות ולעתים אף לימים – מציאות המקשה על ילדים ועל הוריהם.
הספר "געגועים לאמא" מספר על ילדה אשר אמה טסה לחו"ל לענייני עבודה, והיא לומדת להתמודד עם תחושת הגעגועים ועם חסרונה של אמה בעזרת סביבה תומכת, חשיבה יצירתית וחבר דמיוני.
בשפה בהירה וקולחת, בעדינות ובהרבה רגש מציעה המחברת רעיונות ודרכים להתמודד עם הגעגוע בדרך יצירתית ומנחמת"

ד״ר אריה קיזלהפקולטה לחינוך מברכת את ד׳׳ר אריה קיזל, ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה, על הפירסום העולמי שזכה מחקרו ומאמרו אודות יחסם של בני נוער (בקהילות חקר פילוסופיות) למרחבי הוואסטאפ. המחקר שפורסם ב-2017 בכתב העת השפיט AI and Society תחת הכותרת “I-Thou Dialogical Encounters in Adolescents’ WhatsApp Virtual Communities."  עוסק בהבדל שמייחסים בני נוער למגע ביניהם בקהילות וואסטאפ כיתתיות (בשעות שאינן שעות הלימודים) לבין המגע ביניהם במרחבי בית הספר.

מאז פירסומו של המאמר הוא עורר הדים רבים גם בקרב הקהל הרחב. על פי דו"ח שקיבלה מחלקת המדיה של אוניברסיטת חיפה עולה כי המחקר הופיע באתרי האינטרנט המובילים ברחבי ארה"ב, אוסטרליה, קנדה ומזרח אסיה. בחלק מהפירסומים כמו למשל ה-Indian Express הוא זכה לחשיפה של 9 מיליון איש וב-NDTV זכה לחשיפה של 15 מיליון איש וב- The Economic Times – Indiatimes  זכה לחשיפה של 7 מיליון איש.

במחקר ביקש ד"ר קיזל להבין את הדרך שבה בני הנוער חווים המרחב הווירטואלי. במחקר השתתפו 2 קבוצות, מחולקות באופן שווה לבנים ובנות, של שמונה בני נוער בגילאים 16-17 ו - 2 קבוצות של שמונה נערים ונערות בני 14-15. המשתתפים במחקר התנסו בקהילות חקר פילוסופית, מתודה דיאלוגית המוכרת ברחבי העולם. הפעם הם ישבו במעגל ושיתפו (לאחר שקיבלו את הסכמת חבריהם לכיתה וללא ציון פרטיהם המזהים) טקסטים משיחות וואסטאפ כיתתי. קהילת החקר הפילוסופית דנה בשאלות הבאות: "מה אתה מרגיש כלפי מערכות היחסים שנוצרו במרחב הווירטואלי?", "במה הקבוצה תורמת לך?", "מה הקבוצה לא נותנת לך?", "במה נבדלת הקבוצה הזו מקבוצות שלא מנוהלות ברשת?"

מניתוח השיחות ניתן ללמוד כי  המשתתפים במחקר התייחסו לחלל הווירטואלי כמקום שמאפשר להם קירבה יתרה שאינה קיימת במרחבים אחרים ומאפשר את קיומם של יחסים לא רשמיים. "בדרך כלל בוואטסאפ אני מרגיש שאני לא נשפט, ביחוד שאין קשר עין או מגע של גוף אלא רק מילים וסימנים, אני מרגיש יותר אינטימיות וביטחון. אני חושף את עצמי יותר  אבל אני לא מובך, אולי בגלל שאני לא רואה את התגובות הפיזיות", אמר אחד המשתתפים במחקר. משתתפת נוספת הוסיפה כי קבוצת הווטסאפ בה היא חברה פועלת בעיקר בשעות הערב המאוחרות. "זה יותר אינטימי ויותר אישי. למה? בגלל שבדרך כלל אנחנו מסתירים דברים מאנשים שאנו חיים איתם, הורים ואחים. הקבוצה היא מקום בו אני יכולה לכתוב בלי שאף אחד ישמע אותי ולכן זה אינטימי....לעיתים קרובות אני הולכת לישון עם ההרגשה שהייתי עם החברים שלי בקשר מאוד קרוב. זה נשמע מוזר כי אני לא באמת איתם אבל אני בעצם כן".

קבוצת הוואטסאפ נחווית אצל בני הנוער כמרחב ששובר את החלוקה ההירארכית שנוצרת בבית הספר . כפי שעולה מהמחקר, פעמים רבות המרחב הבית ספרי מחלק את הכיתה לקבוצות וחברויות קבועות – חברויות שנוצרות על בסיס של מעמד סוציו-אקונומי, על רקע של חוגים משותפים, מגמות לימוד וכד' – כשקבוצות הוואטסאפ שוברות את החלוקות הללו והופכות את הכיתה לקבוצה אחת הומוגנית. "בכיתה, אני לא פשוט ניגש לכל אחד. אני לא מרגיש שאני יכול לעשות את זה. בכיתה, יש קבוצות ותת קבוצות מגובשות וברורות – יש סדר ברור בקבוצות הללו ומעט מאוד תנועה של ילדים בין קבוצה לקבוצה. זה כך מאז שהתחלנו ללמוד ביחד, לפני 3 שנים. למעשה, תוך מספר חודשים מתחילת הלימודים כל אחד כבר יודע באיזה קבוצה הוא ומה מעמדו בקבוצה הזו... בקבוצת הוואטסאפ כל אחד יכול לדבר עם כל אחד. הוואטסאפ שובר את כל החומות שאנחנו מציבים בינינו בכיתה. הקבוצה בוואטסאפ היא כמו 'יום גיבוש כיתתי'...", אמר אחד התלמידים ואחר הוסיף, "יש את הכיתה, שהיא סגורה ומקובעת, עם גבולות ברורים, ויש את קבוצת הוואטסאפ שהיא באמת בית אמיתי בשבילי, שם כולנו מסתדרים מצויין אחד עם השני".

עוד נמצא כי בני הנוער חשים כי השימוש באייקונים ובאימוג'ים השונים עשיר יותר ממחוות פיזיות. "כשאנחנו בבית אנחנו לא תמיד יכולים לחבק ולנשק כי זה מאוד אינטימי וחושף אותך לאחר. בווטסאפ בנים ובנות משתמשים בסימנים כדי להראות מחוות פיזיות שלא היינו מעיזים להשתמש בחיי היום יום....איזה? חיבוקים, נשיקות. שפת הסימנים זו שפה מהירה בה אתה לא חושב הרבה, אתה פשוט בוחר סימן וזהו. זה ספונטני, אני מרגיש יותר ישיר מאז הווטסאפ", אמר אחד המשתתפים במחקר.

לדבריו של ד"ר קיזל, המחקר מגלה שהמרחב הוירטואלי מאפשר לבני נוער להראות במרחבים מעבר לחלל הכיתה ובית הספר אינטימיות אשר באה לידי ביטוי במתן תמיכה מצד חבריהם לכיתה של בני הנוער. "השיחות בין בני הנוער הן שיחות שמעבר לדו שיח של האני והאחר דבר המאפשר להם לייצור מרחב חברתי חם ואנושי. כמו שאחת המשתתפות ציינה: בשבילנו הווטסאפ הוא מקום שאנחנו יכולים לצעוק ויכולים להיות עצמנו. אנחנו לא לבד אנחנו ביחד כקובצה", סיכם.

מחקרו של ד"ר קיזל יוצג במהלך השנה הקרובה בכנסים המרכזיים של האגודות לפילוסופיה עם ילדים ברחבי ארה"ב ואירופה.

המשתתפים בכנסבהשתתפותם של סטודנטים\ות וחברי\ות סגל מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, התקיים ביום רביעי ה 7 ליוני, 2017 הכנס השנתי של האגודה הישראלית לחקר החינוך המשווה. כנס זה  אורגן השנה בחסות ובשיתוף פעולה עם המגמה לחינוך, חברה ותרבות, בראשות ד"ר אימן אגבאריה אשר פתח את יום העיון  בדברי ברכה. דבריו של ד"ר אגבאריה הדגישו את חשיבות מעשה ההשוואה בחינוך כפעולה אנושית שמטרתה לא רק ללמוד על מערכות חינוך בתרבויות והקשרים פוליטיים שונים משלנו,  אלא גם כפעולה של בירור עצמי והכרה בייחודי שבקרבנו.  

הכנס זכה לדברי ברכה מצד פרופ' חנן אלכסנדר, דיקן הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, אשר הדגיש בדבריו את חשיבות העיסוק ההגותי, הרפלקטיבי והמדינתי במערכות חינוך. פרופ' זהבית גרוס, נשיאת האגודה הישראלית לחקר החינוך המשווה בירכה אף היא את משתתפי הכנס ועמדה על הניסיונות לפתח תחום מחקר זה באקדמיה, ועל מאמצי האגודה לקידום התחום. הפאנל הפותח של הכנס התמקד בדו"ח ההערכה הבינלאומי האחרון של המל"ג על תפקוד בתי הספר לחינוך באוניברסיטאות בישראל , והשתתפו בו פרופ' לילי אורלנד-ברק, דיקן לימודים מתקדמים באוניברסיטת חיפה, פרופ' משה טטר, מנהל בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, פרופ' יהודית דורי, דיקאנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון וד"ר הללי פינסון, ראשת המסלול למנהל, חברה ומדיניות החינוך באוניברסיטת בן גוריון. עוד, התקיימו מושביים להצגת עבודות מחקר של סטודנטים\ות לתארים מתקדמים.

לצפייה בתמונות מהכנס לחצו כאן (בחלון חדש)

לתכנית הכנס לחצו כאן (קישור לאתר התכנית בחלון חדש)

עינת בטקסחברי החוג לייעוץ והתפתחות האדם גאים ושמחים לברך את עינת אליזרוב תלמידת השנה השלישית בתואר הראשון על הישגיה יוצאי הדופן. עינת סיימה לימודיה בהצטיינות גם בחוג לייעוץ והתפתחות האדם וגם בחוג לחינוך מיוחד. כמו כן, עינת זכתה בתואר היוקרתי "מצטיינת הרקטור" של אוניברסיטת חיפה לשנת תשע"ז מבין כל הסטודנטים לתואר ראשון במחזורה. עינת נשאה דברים בטקס בשם מצטייני החוגים אשר ריגשו את כולם ושיקפו נאמנה גם את רוח החוג.

אנו מאחלים לעינת בהצלחה גם במסלול הדוקטורט הישיר, וסמוכים ובטוחים שתשכיל לשלב את התפתחותה האישית, פעילותה האקדמית והמחקרית גם בקשב ודאגה לקידום וטיפוח אחרים.

לקריאת נאומה של עינת בטקס מצטייני החוגים לחצו כאן (קישור לקובץ PDF, בחלון חדש)

בצפייה בסרטון נאומה של עינת לחץ כאן (בחלון חדש)

Menu